כניסתה לתוקף של הפסקת האש השברירית עם איראן חושפים קרע עמוק וסוער בתוך צמרת הממשל בטהרן, כאשר מאבקי כוח פנימיים וחילופי האשמות הופכים לחלק בלתי נפרד מהתמונה המדינית המורכבת.
למרות הניסיונות הרשמיים להציג חזית אחידה של "ניצחון אסטרטגי", המציאות בשטח והדיווחים הסותרים בכלי התקשורת המקורבים למשטר חושפים שברים עמוקים בהנהגה האיראנית וחוסר ודאות מוחלט בנוגע לזהות הגורם המנהל את המגעים מול הקהילה הבינלאומית.
על פי דיווח ברשת "איראן אינטרנשיונל", המבוכה בטהרן הגיעה לשיא כאשר כלי תקשורת רשמיים פרסמו גרסאות סותרות בנוגע לניהול המשלחת האיראנית לשיחות המתוכננות בפקיסטן.
סוכנות הידיעות הפרו-ממשלתית ISNA הכתירה את יו"ר הפרלמנט, מוחמד קאליבאף, כמי שיעמוד בראש המשלחת, אך בתוך פחות מחצי שעה מיהרה סוכנות הידיעות 'תסנים', המזוהה עם משמרות המהפכה, להכחיש את הדברים וטענה כי הרכב המשלחת טרם אושר. חילופי דברים אלו ממחישים את היריבויות האישיות והמוסדיות המעצבות את קבלת ההחלטות באיראן ברגעי הכרעה, כאשר כל צד מנסה לנכס לעצמו את הקרדיט על השגת הרגיעה.
באותו דיווח של "איראן אינטרנשיונל" צוין כי בעוד שר החוץ עבאס עראקצ'י מנסה לשדר סמכות מוסדית רחבה, הנשיא מסעוד פזשכיאן נדחק לשוליים והסתפק בהצהרות סמליות בלבד שנועדו להזכיר לציבור את קיומו.
למרות הצהרות על "תבוסה היסטורית של האויב", דקות ספורות לאחר הכרזת הפסקת האש כבר נרשמו יירוטי טילים ושיגורי כטב"מים, מה שהדגיש את השבריריות של המצב. בטהרן מעריכים כי הממשל האמריקני אינו מעוניין בהסלמה נוספת, ועל כן מנסים הפוליטיקאים המקומיים למסגר את ההסכם כמהלך של "רווח לשני הצדדים", למרות המתיחות הביטחונית שטרם שככה בשטח.
במקביל למאבקים הגלויים על ניהול המגעים, נראה כי ישנה טלטלה עמוקה עוד יותר המתרחשת בתוך מבנה השלטון האיראני. על פי הדיווח של אמיר בוחבוט ב"וואלה", חיסולו של המנהיג העליון עלי חמינאי פיצל את צמרת המשטר לשלושה גושים מרכזיים הנאבקים על השפעה. הגוש הראשון מובל על ידי מוג'תבא חמינאי, בנו של המנהיג העליון לשעבר, שלמרות ניסיונותיו להכתיב הנחיות, אינו נהנה מקונצנזוס ונחשב כמי שמתקשה להיכנס לנעלי אביו. מוג'תבא מייצג קו המצדד בכניסה למשא ומתן עם ארצות הברית במטרה למזער נזקים עתידיים למשטר.
מנגד, כך על פי הדיווח ב"וואלה", ניצב מפקד משמרות המהפכה אחמד ואחידי, המייצג את הקו הקיצוני ביותר שאינו מוכן לסגת מאף עמדה, תוך שהוא נשען על העמידה האיראנית האיתנה תחת התקיפות האוויריות הממושכות. בתווך נמצא הנשיא פזשכיאן, שמוגדר כגורם פרגמטי אך כזה שאינו מחזיק בהשפעה מספקת כדי להטות את הכף.
הדמות המרכזית שמנסה לגשר בין הקצוות הללו היא מוחמד באקר קאליבאף, יו"ר הפרלמנט, שבזכות חושיו הפוליטיים החדים משמש כחוליה המקשרת בין הגושים השונים ובין השלטון לעולם החיצון.
0 תגובות