המוסדות היהודיים באוקראינה תחת התקפה. בית הספר 'אור אבנר' של חב"ד באודסה, שסיפק במשך שנים חינוך יהודי ומסגרת חמה למאות בני נוער, חלקם יתומים, חלקם פליטים שהגיעו מקצוות אוקראינה, ספג פגיעה בהתקפה הלילה באוקראינה, ויצא מכל שימוש.
בשעת בוקר מוקדמת (חמישי), קיבלה הרבנית חיה וולף, מנהלת רשת בתי הספר של חב"ד בעיר, החלטה: תלמידי התיכון יעברו ללמוד, באופן זמני, יחד עם ילדי בית הספר היסודי.
"זה קשה, הלב כואב", היא אומרת, "בני הנוער יושבים בכיתות שנבנו לילדים קטנים יותר, יושבים בפרוזדורים ובמקלטים, שהותאמו הבוקר לקבל גם את בית הספר התיכון. מאוד לא קל, אבל כשיש מקום בלב, יש מקום גם בכיתות".
התיכון היהודי, שהפך לסמל של חינוך יהודי מתמיד גם בצל המלחמה, ניזוק קשות, אבל הרב אברהם וולף, רב העיר ודרום אוקראינה, שהקים ומנהל את רשת המוסדות למעלה משלושים שנה, אינו מדבר על ויתור, אפילו לא לרגע. "בנינו מחדש בעבר", הוא אומר. "נבנה מחדש שוב. רשת 'משפחה אוקראינה', הכוללת בתי ילדים, בתי ספר, מרכזי טיפול לקשישים ומקלטים לפליטים, ממשיכה לפעול ללא הפסקה, וביתר שאת מאז תחילת המלחמה, לאורך כל מטח, כל הפסקת חשמל, כל לילה של אי-ודאות, גם בלילה השחור הזה".
פיצוצים אדירים ופגיעות ישירות היו גם בצמוד לבית היתומים 'משפחה אוקראינה' ברחוב באזארנאיא 32. מיד באזעקה הראשונה, המטפלות כבר היו על הרגליים. זו לא הייתה הפעם הראשונה שלהן. גם לא הפעם המאה. שגרת חיים בשנים האחרונות.
"ברגע ששמענו את האזעקה, הערנו את הילדים הגדולים", מספר הרב וולף, המכהן כשליח חב"ד בעיר הנמל האוקראינית. "המטפלות, יחד עם הילדים הגדולים, עזרו לנו להעיר את הקטנים. לקחנו אותם על הידיים אל המקלט. בקושי הספקנו לסגור את הדלת, ואז הגיע הפיצוץ הגדול. הוא הרעיד את כל הרחוב, אך המהירות בה פעלנו, הייתה הפעם חשובה מתמיד. הבנו שממש צמוד אלינו הייתה פגיעה ישירה וקטלנית".
הרב והרבנית וולף הדגישו את תושייתם של המטפלות. "כל מטפלת יודעת את תפקידה", הם אומרים, "כל ילד יודע לאן לרוץ. בבית היתומים לא מחכים להוראות, פשוט מגיבים ופועלים נכון. עשינו את זה מאות פעמים. זו המציאות שלנו. והלילה הזה, המשמעת הזו הצילה חיים".
הבוקר, ישב הצוות של בית היתומים עם הילדים, להסביר ולחזק. חלונות ודלתות שנפגעו יתוקנו. ריהוט שניזוק בחדרי השינה יוחלף. אבל קודם כל, הילדים. "הילדים הם העדיפות הראשונה", אומר הרב וולף. "לפני כל שאר הדברים, אנחנו דואגים שירגישו בטוחים. שידעו שיש מי שאוהב אותם, מי שדואג להם, מי שלא עוזב. רק אחר כך בונים מחדש".
0 תגובות