חריקה צורמת מהמיטה ציר דלת עקשן היד נשלחת אוטומטית ל"עזרה הראשונה" של הבית – המכל הכחול והצהוב עם הפקק האדום ה- WD-40 . אך בעוד שהשימוש בו נראה יומיומי ופשוט, הנוזל שבפנים הוא אחד הסודות המסחריים השמורים ביותר על פני כדור הארץ.
בסן דייגו שבארה"ב קיים "מועדון" אקסקלוסיבי, מדובר בקבוצה זעירה של מנהלים המחזיקים בגישה לנוסחה המקורית של ה-WD-40. הנוסחה, שנכתבה בכתב יד, נעולה בתוך כספת של בנק אוף אמריקה במיקום סודי, והגישה אליה דורשת אבטחה, כולל מפתחות מיוחדים והסכמי סודיות קשוחים.
בתחילת השבוע המנכ"ל הנוכחי, סטיב בראס. חשף לכלי התקשרות שלמרות מעמדו הרם, הוא נאלץ להמתין יותר מ-30 שנה מאז הצטרף לחברה ועד שקיבל אישור רשמי לעיין במחברת הסודית. רק בשנת 2024, לאחר טקס חתימה רשמי בבנק, הוא הורשה לדפדף בדפי המחברת למשך עשרים דקות בודדות בלבד.
באופן אירוני, מי שבאמת זקוקה לנוסחה, מנהלת המחקר והפיתוח הגלובלית, מגהן ליב נותרה מחוץ למועדון. למרות שהיא מדענית שעובדת בחברה כבר 20 שנה, היא עדיין עובדת עם גרסאות מקודדות של הנוסחה כדי לשמור על הסוד.
מסוק AW119 KX מהפכני: אימון טייסים ופינוי פצועים בלחימה
ליב שיתפה בתחושותיה לגבי המסתורין שאופף את תפקידה בעיני סביבתה:
"המשפחה שלי בטח מניחה שאני יודעת מה יש בפנים... אני חושבת שהם היו אומרים: 'את עובדת שם זמן רב. למה הם לא סומכים עלייך?
מלבד המנכ"ל גם שרה הייזר, מנהלת הכספים, הצטרפה למנכ"ל במעמד החתימה על המסמכים בבנק והצצה במחברת. היא ספרה שהמחברת מכילה לא רק את הנוסחה המנצחת, אלא גם את כל 39 הניסיונות שנכשלו לפני שהושג ה"נס" של הניסיון ה-40.
הייזר הודתה שבתור מי שאינה מדענית, הפרטים הטכניים פחות נחרטו בזיכרונה:
"אני לא מדענית, אז אני לא עומדת לזכור מה היה שם... הדבר היחיד שהיה כתוב בפנקס שאני כן זוכרת היה: 'אל תעשן'
החברה מעולם לא רשמה פטנט על המוצר, שכן פטנטים פוקעים בסופו של דבר וחושפים את הרכיבים לציבור בעוד שסוד מסחרי נשאר מוגן לנצח.
כיצד בכלל נוצר התרסיס ה"ניסי" הזה? הסיפור מחזיר אותנו לשנת 1953, למעבדה קטנה בסן דייגו. שם, צוות של שלושה עובדים בלבד מחברת "Rocket Chemical Company" הצעירה ניסה לפתח חומר דוחה מים ומונע חלודה עבור תעשיית החלל. המטרה הייתה להגן על המעטפת של טיל ה"אטלס" מפני קורוזיה.
זה היה תהליך מפרך של ניסוי וטעייה. הצוות רשם במחברתו 39 ניסיונות שנכשלו בזה אחר זה. רק בניסיון ה-40 הם הצליחו להגיע לנוסחה המדויקת ששינתה את העולם. מכאן נולד גם השם האיקוני: WD-40 – שמשמעותו היא "Water Displacement, 40th formula" (דחיקת מים, נוסחה 40).
ההצלחה הייתה כה מיידית ומדהימה, עד שעובדי פס הייצור של הטילים החלו להגניב מכלים של החומר בתוך קופסאות האוכל שלהם כדי להשתמש בו לצרכים ביתיים. כשמייסד החברה, נורם לארסן, הבין את הפוטנציאל העצום, הוא העביר את הנוזל למכלי אירוסול לשימוש הציבור. מאז ועד היום, הנוסחה לא השתנתה, והיא ממשיכה להשתיק חריקות ולפתור בעיות ביותר מ-176 מדינות ברחבי הגלובוס.
0 תגובות