בצעד חריג, פנתה היום (חמישי) השרה גילה גמליאל, חברת הקבינט המדיני-ביטחוני, ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, בדרישה לבחון את התנהלות הפרקליטות בעניינו של יונתן אוריך, יועץ ראש הממשלה. גמליאל התריעה מפני התערבות פסולה בהליך הבחירות ופגיעה בשוויון בין המתמודדים.
הפנייה מגיעה לאחר שבית המשפט המחוזי דחה את בקשת הפרקליטות להטיל מגבלות על אוריך, וקבע כי אין מקום להרחיקו מלשכת ראש הממשלה. השופט מסארווה תקף בחריפות את עמדת התביעה והעלה שאלות קשות על העיתוי והרציונל שמאחורי הבקשה.
"מראית עין של התערבות בהליך הדמוקרטי"
במכתבה לשופט סולברג, הבהירה גמליאל כי בתקופת בחירות על רשויות האכיפה לנהוג באיפוק מרבי ולהימנע מצעדים העלולים ליצור מראית עין של השפעה על ההליך הדמוקרטי. "שמירה על טוהר הבחירות, אמון הציבור וניטרליות מוסדות המדינה היא תנאי יסוד לדמוקרטיה חופשית והוגנת", כתבה השרה.
לדבריה, עצם קידומו ופרסומו של מהלך דרמטי כלפי גורם מרכזי במטה בחירות, אשר בסופו של יום לא התקבל על ידי בית המשפט, עלול היה להשפיע על דעת הקהל ועל פעילותה של מפלגה המתמודדת בבחירות. "מתעורר חשש כבד כי פעולות אלה עלולות ליצור פגיעה בשוויון בין המתמודדים", הדגישה.
הרקע: דחייה שיפוטית חריפה
כפי שדיווחנו, בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב, תקף השופט מסארווה את הפרקליטות בחריפות. "זה קצת משונה", אמר השופט. "ב-15.3.26 כשעדיין לא היה כתב אישום הסכמתם שהוא יחזור ללשכת ראש הממשלה. אם אז בשיא הרגע הקריטי הסכמתם שהוא יחזור אז היום אתם מבקשים להרחיק?"
נציגת הפרקליטות, עדי ערד, ניסתה להסביר כי "נאלצנו להסכים אז בלית ברירה בגלל שלא הייתה עילה להאריך את התנאים". אולם השופט לא הסתפק בתשובה זו והמשיך לחקור את ההיגיון שמאחורי הבקשה.
יצוין כי הפרקליטות הגישה כתב אישום מתוקן נגד אוריך בפרשת גניבת המסמכים המסווגים, בו הוא נאשם במסירת ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, מסירת ידיעה סודית, החזקת ידיעה סודית והשמדת ראיה.
דרישה לקביעת אמות מידה
גמליאל הדגישה במכתבה כי אינה מבקשת להתערב בהחלטות שיפוטיות או בהליכים פליליים המתנהלים בפני הערכאות המוסמכות. עם זאת, לדבריה, השאלה האם פעולותיהם של גורמי אכיפת החוק בתקופת בחירות עלולות ליצור פגיעה בשוויון בין המתמודדים היא שאלה המצויה בליבת תפקידה של ועדת הבחירות המרכזית.
השרה ביקשה מיו"ר ועדת הבחירות לבחון האם קיים חשש לפגיעה בעקרון השוויון בין המתמודדים, והאם יש מקום לקבוע אמות מידה והנחיות שיבטיחו כי צעדים בעלי השלכות פוליטיות וציבוריות משמעותיות מצד רשויות האכיפה יינקטו בתקופת בחירות רק כאשר קיימת הצדקה מובהקת וחיונית לכך.
"מערכת בחירות חופשית והוגנת מחייבת לא רק היעדר התערבות בפועל, אלא גם הימנעות ממצבים העלולים ליצור בעיני הציבור מראית עין של התערבות מצד רשויות המדינה", סיכמה גמליאל. "שמירה על אמון הציבור בהליך הדמוקרטי היא אינטרס לאומי ראשון במעלה".
נותר לראות כיצד יגיב יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לפנייתה של השרה גמליאל, ומה יהיו ההשלכות על ההליך הדמוקרטי הקרב ובא.
0 תגובות