הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, בראשות ח”כ צביקה פוגל, צפויה לדון הבוקר (שני) בהצעת החוק של ח"כ אליהו ברוכי לתיקון פקודת המשטרה — להסדרת הפעלת מכת”זיות ולתיעוד חזותי של השימוש בהן.
הצעת החוק נועדה להסדיר את הפעלת המכת"זית (מכונית התזה) והבואש ומבקשת לקבוע בין היתר כי שימוש במכת"זית ייעשה באמצעות מים נקיים בלבד ללא תוספת חומר צבע או ריח.
אלא שדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוכן לקראת הדיון, מעלה שאלות קשות באשר להתנהלותם של הגורמים הרשמיים שאמונים על הסוגיה.
בציבור החרדי מוכרת המכת"זית ככלי המשטרתי האולטימטיבי לפיזור הפגנות, ולאורך השנים נרשמו מספר רב של מקרים בהם הותזו זרנוקי מים בכינון ישר לעבר מפגינים או עוברי אורח וגרמו להם לנזקים בלתי הפיכים.
בשנת 2008 נכנס שחקן חדש לתחום פיזור ההפגנות, כאשר הצבא החל להשתמש בבואש בהפגנות של פעילי שמאל ופלסטינים ביהודה ושומרון ומהר מאוד עבר להיות בשימוש גם על ידי המשטרה.
על פי הדוח, בישראל קיימות כיום 12 מכת”זיות, המופעלות על ידי 98 שוטרים מוסמכים ו-40 נהגים. ארבע מתוך 12 המכת”זיות מצויות במחוז ירושלים, ובשנת 2024 דווח על הסטה של אמצעים ממחוז הדרום לטובת ההתמודדות עם ההפגנות השבועיות בתל אביב.
עמדת משרדי הממשלה
לקראת הכנת הדו"ח, ביקש מרכז המחקר והמידע מגורמים רשמיים מידע אודות הנזקים הבריאותיים האפשריים כתוצאה מחשיפה למכת"זית ולבואש. לפי הדו"ח, משרד הבריאות אינו מכיר את האמצעים, לא נדרש לבחון אותם, וגם אינו בוחן אותם בפועל. במשרד מציינים כי המשטרה לא ביקשה חוות דעת מקצועיות באשר לציוד ולחומרים לפיזור הפרות סדר, וכי גורמים בו לא היו שותפים לדיונים בנושא.
גם המשרד להגנת הסביבה לא נדרש מעולם לאשר את השימוש בבואש — לא מבחינת רגולציה, ולא בהיבטי סיכון לאדם ולסביבה. משרד הביטחון כלל לא השיב לפניית עורכי הדוח, והמשרד לביטחון לאומי אף הוא לא סיפק מענה — למרות שמדובר באמצעים שבהם עושה המשטרה שימוש בפועל. במשרד אף סירבו למסור חוות דעת שהכין קצין הרפואה הראשי של המשטרה לפני 15 שנה.
בעקבות סירובם של הגורמים הממשלתיים לשתף פעולה, פנו במרכז המחקר לאפיקים אחרים. בין היתר, הם מצרפים דוח של ועדה מדעית מייעצת לממשלת בריטניה שבדקה את ההשלכות הבריאותיות ואת נזקי המכת"זית.
הדו"ח מציין כי הנזקים יכולים לכלול מגוון רחב של פגיעות ובהן פציעות במערכת השרירים והשלד - שברים, נקעים ופריקות - כולל בעמוד השדרה, פציעות בעיניים, טראומה קהה, היפותרמיה והשפעה על בריאות הנפש.
ההסתדרות הרפואית בישראל התריעה על סיכונים דומים, ואף הציגה מקרים של פציעות קשות כתוצאה מהפעלה של מכת”זיות, עד כדי אשפוזים ופגיעות ראייה. לפי הדוח, ההסתדרות הרפואית העבירה את המידע למפכ”ל המשטרה לשעבר, קובי שבתאי, בצירוף המלצה להשעות את השימוש באמצעי זה.
בין היתר, הפצועים ממכת"זית סבלו מפגיעות עיניים חמורות הכוללות קרעים ברשתית, היפרדות רשתית, שברים בארובת העין, אובדן עדשה תוך עינית ודימום תוך עיני. פגיעות אשר עלולות לפגוע באופן בלתי הפיך בראיה.
הבואש
מהדו"ח של מרכז המחקר, עולה כי הרכב החומר בבואש הוא חסוי. הוא מורכב מתרכובת חומרים אורגניים, אשר לאחר תסיסה פולט ריח חריף המעורר תחושת דחייה, עד כדי בחילה. במקרים נדירים דווח גם על צריבה ואדמומיות באזור העורף, הצוואר ובית החזה. הבואש נספג בבגדים ויוצר ריח ממושך במיוחד.
על אף זאת, נוהל ההפעלה של הבואש פקע בתחילת השנה, ולפי עורכי הדוח — טרם עודכן באתר הנהלים של המשטרה. לפי הנוסח האחרון שהיה בתוקף, הפעלת בואש באמצעות מכת”זית מותרת רק ליחידות ייעודיות, ורק על ידי שוטרים שעברו הכשרה לכך.
ממצאי בדיקה שנערכה בנובמבר 24 במכון לכימיה של האוניברסיטה העברית, לנוזל שהופק מבגדים של מפגינים שהותז עליהם בואש, העלתה כי הדגימה מכילה חומרים שעלולים להיות רעילים, מסוכנים לסביבה, להזיק לבריאות ודליקים, ועלולים לגרום לסימפטומים בכמה מערכות בגוף. לאור זאת ממליץ עורך הבדיקה, פרופסור שלמה מגדסי, על שורת צעדים ובהם השעיית השימוש בבואש ועריכת בדיקה סדורה של השפעותיו הבריאותיות.
עוד עולה מהדוח כי ישראל היא ככל הנראה המדינה היחידה באירופה שמשתמשת בבואש כדי לפזר הפרות סדר. עורכי הדוח פנו לחמישים מדינות החברות במרכז האירופי למחקר ותיעוד פרלמנטרי, כדי לבדוק האם נעשה שימוש במכת"זית ובבואש. כמחצית השיבו ומהתשובות עלה כי אף מדינה אינה משתמשת בבואש.
ב-23 מדינות המשטרה רשאית להשתמש במכת"זית, השימוש בה אסור בפינלנד, דנמרק ושבדיה. בבריטניה השימוש מותר בצפון אירלנד, אך אסור בסקוטלנד, אנגליה ווילס. מצרפת נמסר כי השימוש בבואש או בכל חומר אחר שמדיף ריח רע, נחשב לאמצעי בלתי מידתי.
0 תגובות