שבועיים בלבד לאחד הרגעים הדרמטיים ביותר בתולדות ישיבת פוניבז' המעטירה. ביום ט"ז באב תשפ"ו (30 ביולי 2026) אמור להיכנס לתוקף פסק הבוררות של השופט בדימוס דוד חשין, הקובע פינוי מוחלט של כל מקרקעי גבעת הישיבה ואיסור על השימוש בשם "פוניבז'" עבור פלג הגר"ש מרקוביץ'.
כעת אנו חושפים במלואו את פרוטוקול הדיון הסוער שהתקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב בפני השופטת יהודית שבח, בעתירה לביטול פסק הבוררות. הדיון, שהתנהל בין עורכי הדין הבכירים משני הצדדים, חשף את עומק המחלוקת והשאלות המשפטיות המורכבות העומדות על הפרק.
פסק הבוררות: סנקציות חסרות תקדים
בחודש חשוון תשפ"ו (נובמבר 2025) הוציא השופט בדימוס דוד חשין את פסק הבוררות שזעזע את עולם התורה. הבורר פסק לטובת הגר"א כהנמן וקבע שלוש סנקציות מרכזיות: פינוי מוחלט של כל מקרקעי גבעת הישיבה עד ליום 30 ביולי 2026, איסור מוחלט על שימוש בשם "ישיבת פוניבז'", בלוגו שלה ובתואר "ראש ישיבת פוניבז'", ותשלום פיצויים בסך 10 מיליון ש"ח לחברת ועמותת פוניבז'.
בעקבות הפסק, יצא הגר"ש מרקוביץ' לקמפיין גיוס המונים תחת הכותרת "והקימותי" להקמת משכן חדש לישיבתו, קמפיין שבו גויסו למעלה מ-41 מיליון ש"ח. במקביל, החליט להילחם על הבית הרוחני בערכאות. לצורך כך, צורפו לצוות ההגנה עורכי הדין הבכירים איל רוזובסקי ויוסי אטינגר ממשרד "מיתר", שהגישו בקשה דחופה לביטול פסק הבוררות.
"אסון רוחני לקהילה שלמה"
עו"ד איל רוזובסקי, המייצג את צד הרש"מ, הציג בדיון קו תקיף המדגיש את ההשלכות הקהילתיות והאנושיות של פסק הבוררות. "מדובר במכה אנושה לקהילה גדולה", טען רוזובסקי, "סילוק אלפי תלמידים ומנהיגם מביתם הרוחני והגשמי מהיום למחר הוא גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה".
ליבת הטיעון התבסס על כך שפסק הבוררות ההיסטורי משנת 2000 העניק להגר"ש מרקוביץ' מעמד נצחי שאינו ניתן לביטול. רוזובסקי מנה ארבעה טעמים לכך: "חזקת שררה" ו"חזקת מצוות" שנקבעו בפסק 2000, לפיהן "לעולם אין לטלו ממנו ואם נטלו יש להחזירם אליו", העובדה שהגר"ש אינו פקיד או שכיר שניתן לפטרו ומינויו היה "פשיטה לעולם", והבטחה חוזית מפורשת שניתנה לו עם נישואיו.
רוזובסקי קבל במיוחד על האיסור להשתמש בשם "פוניבז'": "לא יכול להיות שהוא הופך להיות פתאום בבת אחת ורטרואקטיבית שהוא לא היה בכלל... אוסר עליהם לקרוא לעצמם פוניבז'". השם, לדבריו, הוא זהות רוחנית של אלפי תלמידים ולא מותג מסחרי גרידא.
"מרד מתמשך במבנה ההיררכי"
מנגד, עו"ד אודי ארצי, המייצג את ישיבת פוניבז' בנשיאות הגר"א כהנמן, הציג תמונה שונה לחלוטין. ארצי הדגיש כי פסק הבוררות של חשין לא ניתן כלאחר יד, אלא לאחר 15 ימי הוכחות, כתיבת אלפי עמודי סיכומים ופרוטוקולים, ובחינה מדוקדקת של האירועים לאורך 25 שנה.
בניגוד לטענת ההפרדה הדו-ראשית, ארצי ציטט מפסק 2000 שקבע כי "בעל הבית הוא נשיא הישיבה (הגר"א כהנמן) פיו ישק דבר... והרב מרקוביץ הוא אחד מראשי הישיבה. הוא לא מעל הרב כהנמן". לטענתו, הגר"ש סירב לקבל מרות זו באופן עקבי.
ארצי הסביר כי כל מינוי בישיבה כפוף לתנאי בסיסי מובן מאליו – קבלת כללי המוסד וההיררכיה שלו. הבורר מצא כי פלג הגר"ש ניהל מלחמה פנימית, הקים ישיבה מתחרה ("מסורת התורה") על שטחי פוניבז', והשתלט על אגפים שלמים. מעשים אלו, לטענתו, הביאו לפקיעת המינוי באופן אוטומטי.
ארצי דחה את הטענה כי הגר"ש ביקש רק פשרה של שוויון, וציטט מכתבי הטענות של עמותת מסורת התורה בבוררות, שם דרשו בעצמם לנשל את הגר"א כהנמן ואנשיו מהשם ומהנכסים של פוניבז'.
השופטת שבח: שאלות קשות לשני הצדדים
במהלך הדיון, השופטת יהודית שבח הציגה שאלות נוקבות ששיקפו את ההתלבטות העצומה בהכרעה. מול עו"ד רוזובסקי, השופטת קראה תיגר על תיאוריית ה"מינוי הנצחי שאינו ניתן לביטול לעולם", והציגה שאלת קצה: "נחמיר את השאלה הדמיונית שלי... ישיבה שראש ישיבה בה, חלילה, התברר שנתפס במעשה כיעור... אז גם המינוי שלו הוא לעולם? אסור להעביר אותו מתפקידו?"
השופטת העירה לרוזובסקי כי הוא "עושה לעצמו חיים קלים" כשהוא מתעלם מממצאי הבורר חשין המתארים מעשי אלימות ממושכים ואי-כיבוד של פסקי דין קודמים והוראות לסגירת העמותות המקבילות.
מאידך, השופטת לחצה את עו"ד ארצי לגבי עוצמתו הדרסטית של הסעד שקבע הבורר: "הרי אפשר היה להגיע לסעד פחות קשה? אי אפשר היה?... מדובר בסעד משנה עולמות, סעד קשה, דרמטי".
פסק הדין אמור להינתן בימים הקרובים, ויקבע את גורל אחת הישיבות המרכזיות בעולם התורה. בינתיים, המתח בגבעת הישיבה ממשיך לעלות.
0 תגובות