בית הדין הארצי לעבודה דחה השבוע ערעור של שף שפוטר מרשת 'יוחננוף' לאחר שסירב להציג תעודת זהות למשגיח הכשרות. הפסיקה, שניתנה על ידי השופטת חני אופק-גנדלר, קובעת כי המעסיקה פעלה בתום לב ושהפיטורים היו כדין - אך מצד שני שולחת מסר חריף למדינה ולרבנות הראשית בדבר הצורך במנגנון השגה מסודר יותר.
הפרשה החלה בינואר 2020 בסניף הרשת ברחובות, כאשר יורי לוגביננקו, שהועסק כשף וטבח ראשי במחלקת האוכל המוכן, נקלע לעימות עם משגיח הכשרות. המשגיח עורר ספק לגבי יהדותו של העובד ודרש ממנו להציג תעודת זהות כדי לוודא שאינו נחשב 'גוי' לפי ההלכה - הגדרה המשפיעה על היכולת לבשל במטבח מוסדי בשל איסור 'בישול עכו"ם'.
הסערה במטבח: איום בהסרת הכשרות
כשסירב לוגביננקו להציג את התעודה, הורה המשגיח להפסיק את עבודתו ואף איים בהסרת תעודת הכשרות של המחלקה כולה. בניסיון למנוע את פיטוריו, ניסתה הנהלת הרשת למצוא פתרון שישביע את רצון המועצה הדתית מבלי לפגוע במטה לחמו של העובד.
סוכם כי לוגביננקו ימשיך לעבוד תחת מגבלות ספציפיות: מעבר זמני למטבח הקר, איסור על הדלקת אש או הפעלת מכשירים חשמליים מסוימים במטבח החם. אולם למרות הפשרה, המתיחות בשטח נמשכה. כעבור כחודשיים, ביצע העובד פעולות במטבח שנגדו את המגבלות ההלכתיות שהוטלו עליו, ובעקבות הפרה זו ועל רקע מערכת היחסים העכורה, זומן לשימוע ופוטר מעבודתו.
הקרב המשפטי: תביעה בסך 350 אלף שקל
לוגביננקו הגיש תביעה על סך 350,000 ש"ח בטענה לאפליה בשל מוצאו, התעמרות ופיטורים שלא כדין. אולם, גם בית הדין האזורי וגם בית הדין הארצי דחו את טענותיו. השופטת אופק-גנדלר קבעה בפסיקתה כי רשת יוחננוף אינה אחראית להחלטות ההלכתיות של המועצה הדתית, וכי היא פעלה בתום לב כדי לגשר על הפערים ואף המשיכה לשלם לעובד את שכרו המלא בזמן המשבר.
עוד נקבע בפסיקה כי לא ניתן לתקוף את עצם הלגיטימיות של בירור היהדות באופן עקיף דרך תביעה נגד המעסיק, במיוחד כשהמועצה הדתית לא צורפה כצד להליך. לגבי עילת הפיטורים, נקבע כי העובד לא פוטר בגלל מוצאו, אלא בגלל הפרת הנהלים והמגבלות שהיו הכרחיות לצורך שמירה על תעודת הכשרות של העסק.
מסר למדינה: 'הליך פוגעני מעצם טיבו'
לצד דחיית הערעור, בחרה השופטת אופק-גנדלר לציין כי הליך בירור יהדות במקום העבודה הוא 'פוגעני מעצם טיבו'. היא שלחה מסר למדינה ולרבנות הראשית לבנות מנגנון השגה מסודר ורגיש יותר, כדי למנוע חיכוכים משפילים מעין אלו בין משגיחים לעובדים בעתיד.
הפסיקה מבהירה כי המעסיק רשאי לאכוף מגבלות כשרות הנדרשות לצורך רישיון העסק שלו, ופיטורי עובד המפר מגבלות אלו אינם נחשבים לאפליה אסורה. יחד עם זאת, היא מדגישה את הצורך בהליך מכובד ומסודר יותר לבירור שאלות הלכתיות במקומות עבודה.
0 תגובות