שושן הבירה, עיר החזיונות של דניאל - האם היא גם מקום קבורתו?

מאות אלפי עולי רגל מוסלמים מגיעים מדי שנה לקבר דניאל הנביא הנמצא בעיר שוש המוכרת לנו ממגילת אסתר כ"שושן הבירה".

בספר דניאל כתוב במפורש: "ואני בשושן הבירה אשר בעילם המדינה", (ח' ב'). דניאל ראה את חזיונותיו הגדולים דווקא בשושן, ולכן, על פי המסורת, זה גם המקום שבו נח לעולמו. העיר שוש של ימינו, 750 קילומטר דרומית-מערבית לטהראן, שומרת על קברו מזה אלפי שנים.

שני חצאי העיר שרבו על קבר הנביא

האזכור ההיסטורי הראשון של הקבר מגיע מר' בנימין מטודלה, הנוסע היהודי המפורסם שביקר במקום בין השנים 1160–1163. הוא תיאר לא רק את הקבר, אלא גם סיפור מרתק: תושבי שושן האמינו שהקבר מביא ברכה ועושר לשכנותיו. בני העיר ריבו ביניהם על הזכות לארח אותו בשכונתם – עד שנמצאה פשרה מקורית: ארון הקבורה הועבר מחצי עיר לחצי עיר, שנה שנה לסירוגין ואכן שני חצאי העיר התעשרו כל אחד בשנה בה הקבר שהה במחיצתם.

'הסדקים הם המפתח': נאס״א פענחה את תעלומת האסטרואיד

אבישי לוי|15:59

הסדר נהג שנים רבות, עד שהשאה סינג'אר ראה בכך בזיון לנביא, והורה לתלות את הארון באמצע הגשר ולבנות לצידו בית תפילה לכל הדתות.

ר' גרשון בן אליעזר כתב בשנת שפ"ד (1624): "ושמה ראיתי את ארונו של דניאל תלוי על לב נהר חדקל בין שני עמודי ברזל בשלשלות גבוה מאוד, עד שנראה למרחוק, וארונו נוצץ כעין זהב.... ובמים אשר תחת הארון נראים דגים וראשיהם נוצץ כמו זהב, ולכבוד דניאל לא יפרשו רשתות...".

א ניימרק ביקר במקום בשנת תרמ"ד (1884) וכתב "אין רשות ליהודי או נוצרי לבוא שמה".

היום מושך הקבר מאות מבקרים מדי יום וכתבה באתר וונט דיווחה שיהודי איראן של ימינו מגיעים למקום ומערת הקבר פתוחה רק בשבילם. בזמנו המנהיג העליון עלי חמינאי (לשעבר) הורה להציב שלט כבוד לזכרו של דניאל בו נכתב: "זהו קברו הבוהק של הנביא החכם דניאל, שהורה את הדרך למאמינים בזמן שסבל קשיים למען האל".

היכן באמת קבור דניאל?

המסורת בשושן אינה היחידה. ישנן מסורות המציינות את קברו בסמרקנד שבאוזבקיסטן – שם, לפי האגדה, הביא הכובש טימור לנג את עצמות הנביא מפרס. מסורות אחרות מציינות את קברו בבבל שבעיראק, ומסורת נוספת ממקמת את הקבר בכירכוכ - אתר שפוצץ על ידי דאעש ב-2014. ר' בנימין מטודלה עצמו, כאמור הזכיר את קברו בשושן.

יצוין שגם בישראל ערבים ציינו את קברו. אחד מהם בכפר שנשא את שמו בקרבת לוד. שני בכפר סומסום בקרבת הישוב היהודי גברעם, ושלישי בקרבת בריכות שלמה בבית לחם.

לקריאה נוספת: ספר המקומות הקדושים ליהודים באיראן שיצא לאור בקרוב

• ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | מחבר הספרים 'המקומות הנדירים הקדושים והרטובים', 'עזה מאז ולתמיד', 'המקומות הקדושים בלבנון', ו'סודות המכבים' | לתגובות, הערות, לשליחת חומרים ורעיונות ולהזמנת הרצאות, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]