
היום י"א בניסן, תלמידיו של הגאון רבי אלחנן יוסף הערצמאן זצ"ל מציינים שבע עשרה שנה לפטירתו.
בבית הקברות של ישיבת פוניבז' בבני ברק, סמוך לציונו של מרן הגראמ"מ שך זצ"ל, מנהיג המגזר הליטאי בדור האחרון, מצוי קבר יחיד מסוגו. ליד המצבה עומדת ספרייה קטנה, ובה ספרי תהילים וחוברות תיקון הכללי של רבי נחמן מברסלב.
קבר ליטאי עם ספרי חסידות ברסלב - לא יאומן כי יסופר.
ידיד טוב הגיע לשם באקראי ולא האמין למראה עיניו. ארבעה ליטאים עמדו ליד הקבר, וקראו תיקון כללי: "ישראל שפירא זה בשבילך אתה חייב לחקור את זה", התקשר אלי בהתלהבות.
בנו של חסיד טריסקר בעולם הישיבות הליטאי
ר' אלחנן יוסף הערצמאן נולד בכ"ט בכסלו תרע"ו בכפר קטן באזור לובלין, בנר חמישי של חנוכה. אביו היה חסיד נלהב של הטריסקער רבי זי"ע. אך הבן בחר בעולם הישיבות הליטאיות, ברנוביץ אצל רבי אלחנן בונים וסרמן, חכמי לובלין אצל רבי אריה פרומר, קמניץ אצל רבי ברוך בער ליבוביץ, ולבסוף ישיבת מיר.
כשפרצה המלחמה נמלט עם ישיבת מיר לשנחאי. את מסע ההצלה תיעד בספרו "נס ההצלה של ישיבת מיר".
אחרי המלחמה לאחר שסורב לעלות לארץ ישראל, נסע לאמריקה לוויליאמסבורג שבברוקלין, שם נשא לאשה את מרת מאטיל מבית הלברשטאם, נינת הדברי חיים מצאנז, ולא זכה לבנים ולבנות.
במשך השנים בחיי המשגיח הגה"צ רבי יחזקאל לווינשטיין הגיע לבקרו ונפשו הייתה קשורה בנפשו.
סבי ע"ה משגיח ישיבת מיר ובית התלמוד הגה"צ רבי שלום צבי הכהן שפירא זצוק"ל שלמד עמו בישיבת מיר בשנחאי הכירו היטב, וכשרבי אלחנן הערצמאן ביקר בארץ ישראל הוא נכנס פעמים רבות לבית סבי ברחוב הרב הירש 5 בבני ברק.
כה קרוב סבי היה אליו, עד שאחד מדודי שיבלחט"א אמר עליו קדיש במשך שנת האבל.
בי"א בניסן תשס"ט עלתה נשמתו, והוא נקבר בפוניבז' סמוך לקבר מורו ורבו המשגיח ומרן הרב שך ויתר ראשי ישיבת פוניבז' זצוק"ל.
לפני שנפטר הוא כתב צוואה כיון שידע שהוא לא זכה להשאיר זרע של קיימא, הוא ביקש מתלמידיו שיפרסמו את דרשותיו, כדי שיזכה ל"שפתותיו דובבות בקבר". עוד הזכיר את דוד המלך שביקש "אגורה באהלך עולמים" ואת אסתר המלכה שביקשה "כתבוני לדורות".
בשיאה של צוואתו המרטיטה הבטיח נאמנה שכל מי שיגיד עליו קדיש ויאמר משניות הוא יעתיר טוב בעדו.
עוד כתב בצוואתו שכל מי שיאמר את עשרת פרקי התיקון הכללי - ט"ז, ל"ב, מ"א, מ"ב, נ"ט, ע"ז, צ', ק"ה, קל"ז, ק"נ - על קברו או בכל מקום שהוא, "אשתדל לטובתו כמה שאפשר, ויוושעו בכל מה שצריכים".
גאון ליטאי שנפשו הייתה קשורה גם לחסידות, בחר גם בסגולה הברסלבית כחותם אחרון על חייו.
יהיו הדברים לעילוי נשמתו הטהורה ויהי רצון שנזכה לתחיית המתים בב"א.
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | מחבר הספרים 'המקומות הנדירים הקדושים והרטובים', 'עזה מאז ולתמיד', 'המקומות הקדושים בלבנון', ו'סודות המכבים' | לתגובות, הערות, לשליחת חומרים ורעיונות ולהזמנת הרצאות, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]









0 תגובות