משבר פוליטי עמוק מטלטל את צמרת השלטון באיראן ומאיים לעצב מחדש את יחסי הכוחות במדינה. על פי חשיפה של רשת איראן אינטרנשיונל, נשיא איראן מסעוד פזשכיאן ויושב ראש הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף משלבים כוחות במטרה להביא להדחתו המיידית של שר החוץ עבאס עראקצ'י.
הרקע למהלך הדרמטי הוא זעם גובר בלשכת הנשיא על התנהלותו של שר החוץ במסגרת המשא ומתן הגרעיני, שלטענתם מתנהל מאחורי גבם.
על פי שני מקורות המעורים בפרטי הדיונים החשאיים בין ראשי הרשות המבצעת והמחוקקת באיראן, עראקצ'י הפסיק לתפקד כשר בממשלה הכפוף לנשיא, והחל לפעול כעוזר אישי וכזרוע ביצועית של אחמד וחידי, המפקד רב העוצמה של משמרות המהפכה.
המקורות חושפים כי במהלך השבועיים האחרונים, עראקצ'י ניהל את צעדיו המדיניים בשיחות הגרעין בתיאום מוחלט ועל בסיס הנחיותיו של וחידי בלבד, תוך מידור מוחלט של הנשיא פזשכיאן. התנהלות זו הובילה למשבר אמון חריף, והנשיא אף התבטא בשיחות סגורות כי אם המצב יימשך, לא תהיה לו ברירה אלא לפטר את שר החוץ.
המשבר הנוכחי סביב שר החוץ אינו מנותק מהקשר רחב יותר של קרע הולך ומעמיק בין הממשלה האזרחית לבין משמרות המהפכה. כבר בסוף חודש מרץ חשפה רשת איראן אינטרנשיונל חילוקי דעות קשים בין הנשיא פזשכיאן לבין וחידי סביב ניהול המלחמה והשלכותיה הכלכליות ההרסניות על אזרחי איראן.
הדיווחים העלו תמונה של נשיא מתוסכל הדחוק למבוי סתום פוליטי, אשר סמכויותיו קוצצו באופן דרמטי.
בין היתר נטען כי וחידי הבהיר שנוכח מצב המלחמה הקריטי, כל המינויים לתפקידים ניהוליים ורגישים יעברו לשליטה ישירה של משמרות המהפכה, והנשיא אף איבד את סמכותו למנות מחליפים לבכירים שנהרגו בלחימה.
המתיחות בצמרת גלשה גם לזירת המשא ומתן המדיני עצמו. יו"ר הפרלמנט קאליבאף, שהוביל בתחילה את צוות המשא ומתן, נאלץ להתפטר מתפקידו לאחר שספג נזיפות על ניסיונותיו לשלב את סוגיית האנרגיה הגרעינית בשיחות מול האמריקנים.
בעקבות התפטרותו, דווח כי עראקצ'י פעל מאחורי הקלעים כדי להשתלט על הובלת המגעים. המהלך הגיע לשיאו ב-24 באפריל, כאשר עראקצ'י נסע לבדו לאיסלאמאבאד, בירת פקיסטן, והגיש את ההצעה האיראנית אשר נדחתה מאוחר יותר על ידי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
צעד זה נתפס בעיני הממשלה כניסיון נוסף של עראקצ'י ומשמרות המהפכה לרכז בידיהם את השליטה הבלעדית בדיפלומטיה האיראנית.
למארג הסבוך של מאבקי הכוחות מצטרפת גם אופוזיציה פנימית מתוך המחנה השמרני. קבוצת מחוקקים קיצוניים, המזוהה עם הפוליטיקאי סעיד ג'לילי, סירבה להעניק גיבוי לצוות המשא ומתן שקדם לעראקצ'י.
למרות ש-261 חברי פרלמנט חתמו על הצהרת תמיכה במשלחת, דמויות מפתח בולטות, בהן מחמוד נבביאן שהיה חלק מהמשלחת הראשונה, החרימו את ההצהרה. התנגדות זו ממחישה את חוסר הקונצנזוס הפנימי באיראן לגבי עצם ניהול המגעים עם ארצות הברית.
הפרשה חושפת תמונה מדאיגה מבחינת המבנה השלטוני באיראן. מאבק הכוחות שניטש כעת אינו רק על זהותו של שר החוץ או על סעיפים בהסכם גרעיני כזה או אחר, אלא על השאלה המהותית ביותר ברפובליקה האסלאמית: מי שולט במדינה, במיוחד בתקופת משבר.
אם אכן יצליחו הנשיא ויו"ר הפרלמנט להדיח את עראקצ'י, יהיה זה ניצחון נדיר של הדרג האזרחי על הדרג הצבאי. אולם אם משמרות המהפכה יצליחו לבצר את מעמדו, יתקבע מעמדם כשליטים הבלעדיים והאמיתיים של איראן, המכתיבים את מדיניות החוץ והפנים ללא עוררין.
0 תגובות