בדף היומי במסכת עבודה זרה דף מ"ז, הגמרא עוסקת בשאלה האם מותר ליהנות מדבר ששימש לעבודה זרה. למשל אדם שהשתחווה לחיטים האם מותר להשתמש בהן. הגמרא מבחינה בין מצב שבו אלו עדיין חיטים לבין מצב שבו הן נטחנו לקמח ונעשה שינוי מהותי שעשוי להקל באיסור.
בהיסטוריה של עם ישראל לא פעם, כשהיהודים גורשו ממקומותיהם בתי הכנסת שלהם הפכו לכנסיות או למסגדים. כך היה באיטליה ובספרד החל מהמאה -14 וגם בארצות ערב לאחר קום המדינה. בעיראק לוב תוניסיה ומרוקו אלפי בתי כנסת ננטשו והוסבו למסגדים בין השנים 1948 ל-1956.
והנה תופעה מעניינת בעידן שלנו. באירופה עם ירידת מעמדה של הנצרות ועליית האסלאם כנסיות רבות הופכות למבני ציבור או למסגדים. כניסת תושבים מוסלמים לשכונות ותיקות גוררת עזיבה של אוכלוסייה מקומית והכנסיות ננטשות. במחוז פריזלנד שבהולנד מתוך 720 כנסיות נסגרו או הוסבו 250. הכנסייה האוונגליסטית בגרמניה סגרה 340 כנסיות בין השנים בטווח של 30 שנה.
כמו כל שאלה הלכתית נפוצה, גם כאן יש מחלוקת בין הפוסקים. הרב משה פיינשטיין זצ"ל כתב שאין דעתו נוחה מהמנהג להפוך כנסייה לבית כנסת אך בכל זאת בדיעבד לא אסר אם השינוי נעשה על פי הוראת חכמים. כאשר הקירות נהרסים והמבנה משופץ לחלוטין יש מקום להקל יותר. (אגרות משה ח"א, מט).
גם הרב אשר וייס שליט"א התייחס לשאלה של רכישת כנסייה לצורך בית כנסת וציין שכאשר מדובר בזרמים פרוטסטנטיים שאינם עובדים פסלים או סמלים ויש הכרח ואין חלופה סבירה אפשר להקל ולסמוך על הפוסקים שהתירו במקרים כאלה לאחר שיפוץ יסודי. ובעתיד בעזרת השם יתברר הכול לטובה כמו שנאמר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה׳ לעבדו שכם אחד.
לעומת זאת דעתו של הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל שהובאה בספר חשוקי חמד על מסכת עבודה זרה היא שניתן להקל בעניין. לדבריו מותר להפוך בית תפילה נוצרי לבית כנסת, ודי בכך שיסיידו את הבניין כדי להעניק לו מראה חדש. הוא אף הוסיף שלמרות שבדרך כלל אין להיכנס לכנסייה, כאשר המטרה היא להפוך אותה לבית כנסת מותר ליהודי להיכנס לשם כדי לבחון מה דרוש לשיפוץ והכשרה למקום תפילה.
0 תגובות