הרב אשר וייס

הגאון רבי אשר וייס הוא מגדולי הפוסקים ומרביצי התורה בדורנו, המשמש כגאב"ד דרכי תורה וכנשיא קהילת חיי נפש בירושלים. הרב וייס ידוע כבעל המנחת אשר, סדרת ספרי הלכה מקיפה שזכתה להכרה רחבה בעולם התורה. הוא אב לבנו הרה"צ רבי יוסף בנימין וייס, רב אב"ד דקהילת חיי נפש, ומשמש כמקור הוראה והדרכה לאלפי תלמידים ואברכים ברחבי העולם.

פעילותו ההלכתית והציבורית של הרב וייס מתאפיינת במסעות חיזוק והרבצת תורה תכופים. בחול המועד סוכות תשפ"ו הגיע הרב לבני ברק למספר שעות, שם מסר שיעורים בהלכות החג בקהילת בית השם ובקהילת יד אהרן, וערך ביקור חג אצל ידידו ראש הישיבה הגרב"ד פוברסקי. אלפי בני תורה השתתפו בשיעוריו במספר מוקדים בעיר התורה. כמו כן, יצא הרב למסע חיזוק בעיר בולטימור שבארה"ב, שם התקבל בקבלת פנים חמה מהקהילות היהודיות במקום.

קהילת חיי נפש, בראשותו של הרב וייס, ממשיכה את מורשתו של הגאון הצדיק רבי ישראל אריה זלמנוביץ זצוק"ל בעל 'חיי נפש' ואבדק"ק עכו, שהיה גדול בתורה ויראה ופעל בשליחות גדולי הדור להפיץ מעיינות התורה והחסידות. הקהילה מקיימת מעמדי הוד לזכרו של הצדיק ומנציחה את דרכו בעבודת ה'. בני הקהילה יוצאים למסעי תפילה והתעלות במקומות קדושים באירופה, כאשר הרב וייס עצמו משתתף בחלק מהמסעות ומעניק חיזוק רוחני למשתתפים.

סדרת ספרי המנחת אשר, שחיבר הרב וייס, מהווה מקור הלכתי חשוב לפוסקים ולומדי תורה. לאחרונה יצא לאור חלק ל"ה בסדרה, ולכבוד כך נערך מעמד לחיים בכולל 'דרכי תורה' בחדרו של הגאב"ד, בהשתתפות בכירי תלמידיו. הספרים עוסקים במגוון רחב של נושאים הלכתיים, כולל הלכות שבת, טהרה, ומסכתות הש"ס, ומשמשים כלי עזר מרכזי בלימוד ובהוראה.

הרב וייס מקפיד להדריך את תלמידיו גם בענייני שמירה רוחנית וגשמית. טרם צאתו למסע הרבצת תורה בארה"ב, נפרד מתלמידיו בארץ הקודש והתייחס כמדי שנה לסכנות ברוחניות ובגשמיות בימי בין הזמנים, תוך מתן הנחיות מיוחדות לעולם התורה כיצד לשמור על עצמם בתקופה זו. מסריו מתאפיינים בשילוב של עומק הלכתי עם דאגה אבהית לרווחת התלמידים.

במהלך שיעוריו מעביר הרב וייס גם סיפורים מחיי אביו זצוק"ל, המדגימים מסירות נפש ללימוד תורה. בשיעור הכנה לחג השבועות סיפר על מסירות נפשו של אביו, שחירף את נפשו כדי להתפלפל בלימוד עם האדמו"ר מצאנז. סיפורים אלו משמשים מקור השראה לתלמידים ומדגישים את ערך לימוד התורה במסירות.

הרב וייס עוסק גם בשאלות הלכתיות עכשוויות ומורכבות. בלימוד מסכת עבודה זרה דף מ"ז, התייחס לשאלה האם מותר להפוך כנסייה לבית כנסת, תוך הצגת מחלוקת הפוסקים בנושא. כמו כן, התייחס לדיוקים בנוסח פיוטים מסורתיים, כגון הפיוט 'לכבוד התנא האלוקי', תוך בחינת ההשלכות ההלכתיות של שינויי נוסח. גישתו משלבת נאמנות למסורת עם בחינה מעמיקה של המקורות.