ביום ראשון ט' אייר, יצאו כלל חברי קהילת חיי נפש למסע מיוחד בקברי צדיקים אשר בחו"ל, בראשות רב אב"ד הקהילה הרה"צ רבי יוסף בנימין ווייס ועמו רבני ובני הקהילה, להתרומם בצוותא בדרכם של הצדיקים הקדושים הטמונים בסלובקיה צכיה הונגריה ופולין לפעול ישועות לכלל ולפרט.
המסע נשא את השם 'מ'פארט פולע'ן ישועות', התקיים לרגל שמחת נישואי בנו של אב"ד חיי נפש שתתקיים אי"ה בשעטו"מ בי"א סיון הבעל"ט. במהלך המסע פקדו חברי הקהילה את ציוניהם הקדושים של גאוני וקדושי עליון שהאירו פני תבל בתורתם וקדושתם.
"פתיחת המסע" התקיימה בראשות אביו של אב"ד חיי נפש הגאון רבי אשר ווייס בעל המנחת אשר, אשר פינה מסדר יומו העמוס והטריח עצמו לבוא ולהשתתף יחד עם חברי הקהילה אשר במשך כל השנה הוא נושאם על לוח ליבו.
לאחר הנחיתה בוינה נערכה התוועדות מרכזית יחד כל בני הקהילה, בסעודה של מצוה רחבה כיד המלך. "דברי פתיחה" השמיע הגאון רבי נטע רבינוביץ מרבני הקהילה, כשלאחריו ערך הגאב"ד בעל ה"מנחת אשר" סיום מסכת גיטין, והשמיע משא ההדרן במשך שעה ארוכה, כשבמהלך דבריו שזר מדבריהם של גדולי הדורות אשר את קברם נפקוד בימים אלו, וגודל סגולת פקידת קברי צדיקים.
משא מיוחד השמיע הרה"צ אב"ד חיי נפש, אשר בדבריו הרחיב אודות תמצית מטרת הנסיעה, בקיום מצות 'ואהבת לרעך' כמוך', באומרו: "כבר כמה פעמים נסעתי לציוניהם של הצדיקים אשר את קברם נפקוד בימים הקרובים, ובכל פעם שחזרתי ראיתי בחוש הצלחות מעל לדרך הטבע בלי ריבוי השתדלות!, ולכן ברצוני לזכות את כלל חברי קהילתינו שיהיה להם כל ההשפעות הטובות, שיהיו עשירים ברוחניות וגבירים בגשמיות, לכן החלטתי לערוך את המסע בצוותא חדא על כל הידידים ובאי בית מדרשינו".
והמשיך האב"ד בדבריו: "בזמירות ליל שבת קודם קידוש אומרים 'מודה אני לפניך על כל החסד שעשית עמדי ואשר אתה עתיד לעשות עמי ועם כל בני ביתי', ויש לתמוה, למה בתחילה לא מודים על החסד שעשה ה' לבני הבית, ואילו בבקשה שלאחריו מבקשים גם על בני הבית?!. אלא יש לומר, שכאשר יש לאדם איזה הארה מן השמים, בזיווגים בפרנסה וכו' צריך תיכף לזכור את בני ביתו וידידיו שגם הם צריכים לאותו דבר, ועל זה כל אחד מודה לה' על החסד שעשה עמו ותיכף מבקש שיטיב כן גם עם 'בני ביתו' חביריו וידידיו.
וסיים הרב את משאו: "ראיתי באחד הגליונות רעיון נפלא מאת האדמו"ר מגור, שמצינו אצל תפילת חנה שקודם כתוב 'ותבכה ולא תאכל' שאז לא נענתה תפילתה, אבל אח"כ כתוב שאכלה ושתתה 'ותקם חנה אחרי אכלה בשילה ואחרי שתה וגו'. והיות שהיה אחר האכילה, נתקבלה תפילתה, כדכתיב ויחשבה עלי לשיכורה ורואים שתפילתו של אדם מתקבלת דוקא כשהוא שרוי בשמחה ובהתרוממות, וכדאיתא בגמ' אין עומדים להתפלל אלא מתוך שמחה. ומסופר על הרה"ק מראפשיץ שהמתיק גזירה נוראה מעל חסיד אחד דוקא בזכות שהתוועד בחבורת חסידים. וזוהי מטרת הנסיעה, להתוועד בצוותא חדא ולבקש ולהתחנו לה' על ישועת הכלל והפרט.
"ולכן", סיום בדבריו אב"ד חיי נפש, "החלטנו בצוותא עם הנהלת הקהילה לערוך את הצד הגשמי של הנסיעה בטיב ההשקעה ע"י 'ורשנר טורס', בכדי להוריד מכולם כל עול ומשא ויהיו מרוכזים רק בתפילה ובתחינה לפני השי"ת מתוך שמחה.
כמו כן, בכל הציונים הקדושים אמרו כלל חברי הקהילה פרקי תהלים ו'מי שברך' מיוחד לבריאות השלימה של האדמו"ר מויז'ניץ.
עם תום סעודת המצוה, עלו כל משתתפי המסע המרומם לציונו הקדוש של מרן בעל ה'חתם סופר' זי"ע. אי אפשר לתאר גודל ההתרגשות וההתרוממות שאפפה את חברי הקהילה, שנשאו מקירות ליבם תפילות נרגשות לישועת הכלל והפרט תוך שדמעות זולגות כמים לישועתן של ישראל. כשהגאב"ד הגר"א ווייס ערך תפילה מיוחדת לרפואת חולי עמך בית ישראל, וקרא קוויטלאך לישועה.
מפרעשבורג נסעו חברי המסע לציון הקדוש של הרה"ק הרבי רבי שמעלקא מניקלשבורג זי"ע, והרה"ק רבי מרדכי בנט זי"ע, שניהם זקיניו של רב ואב"ד הקהילה. גם כאן נערכו תפילות מרוממות ונעלות לישועת הכלל והפרט, כשלאחריו נפרד הגאב"ד מבני הקהילה קודם שובו למעונו בארץ ישראל.
ביום שני המשיך המסע לעיר קראקא, במהלכו פקדו את הציונים הקדושים של: הרמ"א, הב"ח, הרבי רבי העשיל, רבי יהושע חריף ה'מגיני שלמה', התוספות יו"ט, המגלה עמוקות. ואח"כ ב'בית החיים החדש', בציוני רבוה"ק: המאור ושמש, רבי שלמה זלמן מויליפאלי, רבי שמעון סופר גאב"ד קראקא, זכותם יגן עלינו.
ביום שלישי, אחר תפילת שחרית בביהמ"ד של הרמ"א, יצאו לכיון הציון הק' של הרבי רבי אלימלך זי"ע בליזענסק, ואחר תפילה ארוכה נסעו לציון הגה"ק רבי רבי אברהם יצחק גליק זי"ע בעל ה'יד יצחק' מטאלטשווא, זקינו של מורינו הרה"צ אב"ד הקהילה, ובו העתירו שזכות אבות יעמדו להמשך שושלת הזהב, משם המשיכו לציון הרה"ק הישמח משה מאוהעל זי"ע, ואח"כ לציון הרה"ק רבי ישעי'ה מקרעסטיר זי"ע.
במהלך המסע השמיעו דברי תורה הרבנים הגאונים: רבי פנחס פרנקל, רבי מרדכי אלעזר מנהיים, רבי נטע רבינוביץ, ורבי אהרן מוטצען.
חברי הקהילה שבו לביתם מלאי סיפוק רוחני עצום, ובתקוה ובציפיה שיתקבלו כל התפילות לרחמים ולרצון.
0 תגובות