צום תשעה באב נקבע לזכר חורבן בית המקדש. בו אויבי ישראל כבשו את המקדש ביום השביעי לחודש אב, ובתשעה באב לפנות ערב הציתו בו אש. השריפה נמשכה לאורך כל יום י' באב.
רבי יוחנן אמר שאילו היה חי באותו הדור, היה קובע את הצום לי' באב, שכן רובו של ההיכל נשרף ביום זה. ואכן, היו אמוראים שנהגו להחמיר על עצמם ולהתענות גם בתשיעי וגם בעשירי באב.
אולם הנביאים והחכמים קבעו את התענית דווקא לט' באב, כי "הכול הולך אחר ההתחלה", והתחלת הפורענות הייתה בט' באב (תענית כט, א; ירושלמי פ"ד ה"ו).
מנהגים וההלכות לי' אב
מאחר ששריפת המקדש נמשכה גם בעשירי באב, נהגו רוב קהילות ישראל להמשיך חלק ממנהגי האבל גם ביום זה.
למנהג חלק מיוצאי ספרד, איסור אכילת בשר ושתיית יין נמשך לאורך כל היום (שו"ע תקנח, א; כה"ח י), ואילו למנהג יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד – עד חצות היום בלבד (רמ"א שם).
בעניין כיבוס, לבישת בגדים מכובסים או בגדי שבת, תספורת, רחיצה, ברכת "שהחיינו" ושמיעת מוזיקה, לבני עדות המזרח מותרים ממוצאי הצום, ולבני אשכנז – מחצות היום של י' באב. [הדברים המותרים כבר לפני שבוע שחל בו תשעה באב, מותרים גם במוצאי הצום (עיין סי' תקנא ס"ק פב)].
נהוג גם שלא לברך "שהחיינו" ביום י' באב, כדין ימי בין המצרים (חיד"א; כה"ח תקנח, ח; ועיין לעיל ח, ז-ח). אולם יש שהתירו לברך כבר במוצאי הצום (כדעת המאמ"ר סי' תקנא ס"ק טו, וכן דעת ה"יד דוד" וה"א"א" לגאון מבוטשאטש).
לגבי שמיעת מוזיקה מוקלטת, אף שלעניין נגינה בכלי שיר ממש יש המחמירים עד לאחר שקיעת י' באב, לעניין השמעת מוזיקה מוקלטת יש להקל כבר מצאת הצום.
אדם אשכנזי היוצא לדרך, האם רשאי להסתפר או לכבס מיד במוצאי הצום? אם אין לו אפשרות אחרת מותר, ואין צורך להמתין לבוקר.
כמו כן, מותר לצאת לנופש כבר בי' באב לפני חצות היום.
| מועבד מתוך 'עלון אזמרה' לשמך מהפוסק רבי עמרם פריד שליט"א
0 תגובות