רוחות חדשות ומנשבות של אחדות, שכמוהן לא נראו עשרות שנים, מסעירות בימים אלו את חסידות סאטמר על שתי שלוחותיה. מה שנראה בעבר כחלום רחוק, הופך למציאות בשטח: הקהילות מתקרבות, הנגידים משלבים ידיים, והשיא חשיפת המאמצים לחלוקת ירושת הקודש של האדמו"ר בעל ה'ברך משה' מסאטמר זי"ע.
לקראת יום ההילולא העשרים של האדמו"ר בעל ה'ברך משה' מסאטמר זי"ע, נרשמת היסטוריה של ממש בחסידות. לאחר עשרות שנים של פילוג ומחלוקת עזה, הגיעו שתי הקהילות, ה'אהרונים' (מהר"א) וה'זלונים' (מהרי"י), לעמק השווה בכל הנוגע לצעדים הראשונים של חלוקת ירושת המלוכה. המהלך הדרמטי, שמתבשל כבר תקופה ארוכה בין מתווכים משני הצדדים, הגיע לשיאו עם פרסום מכתב היסטורי ונדיר עליו חתומים לראשונה יחד כל בניו וחתניו של האדמו"ר הקודם זצ"ל, ובראשם שני האחים האדמו"רים.
הכל החל ביוזמה חשאית של המשב"ק המיתולוגי ואיש סודו של ה'ברך משה', הרה"ח ר' משה פרידמן (המכונה ר' משה גבאי), עליו הטיל הרבי זי"ע בחייו את האחריות על עזבונו. לפני כשנתיים, יזם ר' משה גבאי מהלך להעברת כל האוצרות, הכוללים חפצי קודש, כתבי יד וספרים נדירים שעברו מדור לדור החל מה'ישמח משה' ועד ה'ויואל משה', למפעל של ידידו הנגיד ר' מאיר הירש, מראשי קהילת מהר"א, שבינו לבין ר' משה שוררת ידידות אמיצה. שם, תחת אבטחה כבדה, קוטלגו במשך השנה האחרונה כל החפצים ששווים נאמד במיליוני דולרים, ובוצעה הערכה מקצועית של שווים האמיתי. רגע השיא נרשם השבוע, כאשר הנגיד ר' ליפא פרידמן, בנו של ר' משה גבאי, הגיע למעונו של האדמו"ר מהר"א מסאטמר בקרית יואל, שם חתם הרבי על המכתב המשותף שכבר נחתם על ידי אחיו האדמו"ר המהרי"י, ובכך נסללה הדרך לחלוקה הוגנת ומוסכמת של מורשת נחלה לדורות.
במכתבם פונים היורשים לכלל החסידים ומבהירים כי מוטלת חובה גמורה מן התורה להשיב את החפצים והספרים שנעלמו מהעזבון במהלך השנים. "לא ויתרנו ולא מחלנו על שום חפץ", כותבים האחים ומצטטים את דברי אביהם זצ"ל משנת תשמ"ד, לפיהם חפצים הנמצאים ברשות אחרים ללא רשות נחשבים כנמצאים "בתורת גזל". בצעד דרמטי עוד יותר, מודיעים האחים כי אם חסיד של אחד הצדדים תכנן להשיב חפץ לרבי שלו בלבד, האדמו"ר לא יקבלו, והחפץ חייב לחזור לעזבון הכללי כדי להתחלק בשווה בין כל האחים. האולטימטום נקבע עד לל"ג בעומר הבעל"ט, כאשר השלוחים, המשב"קים ר' משה פרידמן, ר' שמואל הכהן פרידמן ור' חיים שלמה פישר, הוסמכו לקבל את החפצים באנונימיות מוחלטת וללא שום שאלות.
השלום בחסידות אינו עוצר רק בירושה; הוא מורגש היטב בשטח בשלל יוזמות משותפות. בלב וויליאמסבורג נפתח סופרמרקט ענק בשם "מיטיב" להוזלת מחירי המזון, יוזמה שהוקמה על ידי נגידי שתי הקהילות, ר' יואלי לנדא, ר' יענקי שווימר ור' משה אהרן מאן מצד אחד, ור' חזקי ברקוביץ ור' משה אברהם לפקוביץ מצד שני, יחד עם הנגיד ר' שלמה פדר המקורב לשני הבתים. שני האדמו"רים אף הגיעו לקבוע מזוזה בחנות, בצעד שסימל יותר מכל את סיום המתיחות. רגעים מרטיטים נוספים נרשמו בשמחת נישואי נכד האדמו"ר מהרי"י ברחוב רודני, כאשר חתן ה'ברך משה' הגה"צ רבי בעריש מייזליש, אב"ד סאטמר מהר"א בבורו פארק, נכנס להיכל לראשונה מאז הפילוג. האדמו"ר קם לכבוד גיסו בהתרגשות גלויה והשניים פצחו בריקוד נלהב לקול שירת אלפי החסידים שהריעו לאחדות המופגנת.
הידידות המשפחתית והחום המופגן בין הצדדים, יחד עם התיאומים השבועיים בין הנכדים והעסקנים בנושאי צדקה וחסד, סוללים את הדרך למה שנראה כסופו של הפילוג הגדול. בעולם החסידות נושאים עיניים ליום ההילולא הקרוב בכ"ו בניסן, אז לפי כל ההערכות יירשם רגע השיא ויתכן איחוד בני משפחת המלוכה יחדיו.
"וזאת הברכה אשר ברך משה", מסכמים החסידים בהתרגשות, "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד".
להלן נוסח המכתב המלא כפי שפורסם:
"אנחנו החתומים מטה, צאצאי ויורשי כ"ק אאמו"ר מרן הגה"ק זצוק"ל וא"מ הרבנית הצדיקת ז"ל, פונים בזה למע"כ אנ"ש שיחיו, תלמידי וחסידי כ"ק מרן רבינו אבינו רועינו הגה"ק זי"ע. היות שאנו עומדים עתה בעזה"י באמצע חלוקת הירושה מעזבון של אבינו רועינו זיעועכ"י, ונתוודע לנו שלדאבוננו חסרים כמה ספרים קדושים וחפצים יקרי ערך שהיו ברשותו של אאמו"ר הגה"ק זצוק"ל ובהמשך השנים לא נודע מקומם איה, ומהם גם חפצי קודש וכתבי קודש שנפלו בירושה מדו"ז מרן רביה"ק זי"ע וגם מאבותינו הקדושים זי"ע, שכל אלו הדברים זכתה לנו התוה"ק מדין ירושה דאורייתא, ומי שמחזיק בחפצים חייב עפ"י תורה להחזירם לנו.
ולכן הננו מודיעים בזה כי אין אנו מוותרים ולא מוחלים על שום חפץ או ספר או כתב יד שנגנב מהעזבון, וכמו שגילה דעתו בכתב כ"ק אאמו"ר הגה"ק זי"ע בשנת תשמ"ד בנוגע לירושת דודו מרן רביה"ק זי"ע, וכתב בזה"ל: 'וזאת למודעי שכל כתבי ידות וכו' וכל חפץ או כלי שהיו ברשותו וכו', ומחמת סיבה יהיה מה שיהיה הם עתה ברשות אחרים שלא בידיעתי, להוי ידוע שמעולם לא ויתרתי עליהם ולא מחלתי זאת, והם ביד וברשות המחזיק בתורת גזל', ע"כ לשונו. וכמו כן אנו פונים באזהרה חמורה לכל אחד ואחד המחזיק דבר אחד מתוך העזבון, שגזילה היא בידו וחייב להחזירם תיכף ומיד עד ל"ג בעומר הבעל"ט, כדי שנוכל לסדר חלוקת הירושה. ומן המותר לציין כי חפצי קודש של צדיקים אין בהם שום זכות למחזיק בידם בגניבה, רק אדרבה, עוברים על זה בכל יום באיסור גזל ח"ו. ובודאי שזה למורת רוח של הצדיקים שגנבו מאתם ומיורשיהם.
ואם יש מי שחושב להחזיק באיזה חפץ עבור אחד מאתנו, הננו מגלים דעתנו בזה שזהו למורת רוחנו, ושום אחד מאתנו לא יקבל שום דבר השייך ליורשים מבלי להחזירו לכל היורשים לחלקו באופן הראוי. ולכן נתמנו על ידינו שליחים שיכולים למסור לידם מי שנמצא בידו איזה חפץ, ויכולים להתקשר אליהם באופן פרטי בלי שישאלו שום שאלות היאך וכיצד הגיע לידם: ה"ה הרה"ח מו"ה משה פריעדמאן נ"י משב"ק, הרה"ח מו"ה שמואל הכהן פריעדמאן נ"י משב"ק, והרה"ח מו"ה חיים שלמה פישער נ"י משב"ק. וימסרו לידם והם לא יפרסמו ולא ייוודע לשום אדם, וכשיחזירו עד זמן הנ"ל ייחשב כמחילה גמורה מצידנו על העבר."
0 תגובות