האדמו"ר מגור הגיע אמש (שני) לביקור ניחומים יוצא דופן, בבית האבלים אצל משפחת הבעל קורא המיתולוגי של חצר הקודש גור, הגה"ח רבי יהודה אריה (לייבל) טאוב זצ"ל, שהתמוטט ונפטר בפתע פתאום ביום חמישי האחרון, בהיכל בית המדרש הגדול בירושלים.
ביקור הניחומים נערך בביתו של הרב אלעזר קנופף (לשעבר מנכ"ל עיתון 'המודיע'), המתגורר במתחם שנלר בירושלים.
הגעתו של הרבי למתחם נשמרה בסודיות מוחלטת. הנוכחים בתוך החדר, שבאותה שעה ניחמו את האבלים, וכן החסידים הרבים ששהו בחצר, לא ידעו כלל על בואו המתוכנן של האדמו"ר.
הרבי הגיע מלווה בבנו, הרה"צ רבי דוד אלתר, במשב"ק הנאמן ר' לייבי פזניצבסקי ושני אנשי בית נוספים בלבד. בבית האבלים בשעת הניחום נכחו רק בני המשפחה. עשרות חסידים, שמיהרו להגיע למקום ברגע שפשטה השמועה, נאלצו להישאר מחוץ לבית והציצו בחרדת קודש אל תוך החדר מבעד לחריץ צר בדלת.
עם כניסתו התעניין האדמו"ר באם המנוח סבל ממחלה כלשהי לפני פטירתו הפתאומית. בני המשפחה השיבו בשלילה, וציינו כי הוא נפטר בבריאות מוחלטת ללא סבל מוקדם.
אחד מבניו של הבעל קורא זצ"ל החל לדבר בשבחו המופלג של אביו, וסיפר על מסירות הנפש העצומה שלו למען קריאת התורה בבית המדרש הגדול של חסידות גור. הבן שיתף כי אביו מעולם לא הכין מראש היכן לעצור את קריאת התורה בגלל ה'הוספות' הרבות (העליות הנוספות לתורה), ותמיד במהלך הקריאה היה ר' יוסל שיף מסמן לו תוך כדי היכן לעצור, והוא מעולם לא התלונן על כך או הראה אי נוחות, אלא קיבל זאת באהבה ובמאור פנים.
תוך כדי דברי השבח של הבן, סימן הגבאי ר' לייבי פזניצבסקי עם ידו לבן שאולי הרבי מעוניין להגיב או לומר משהו, אך הרבי סימן מיד בידו שימשיך לדבר, והקשיב בקשב רב לפרטים נוספים על הנהגותיו של הבעל קורא.
לאחר מכן פתח הרבי ואמר לבני המשפחה כי על הפסוק "זאת התורה אדם כי ימות באהל", אומרת הגמרא במסכת ברכות (בפרק 'הרואה') כי המיתה המשובחת והטובה ביותר היא מיתת "כביניתא מחלבא" (כמשיכת שערה מחלב) שהיא מיתת נשיקה. "הוא זכה", התבטא הרבי בהתרגשות, "הוא לא סבל בכלל בזמן שנפטר".
במקביל לביקור התנחומים של הרבי, התקשרה אתמול הרבנית מגור לנחם את בנות המשפחה האבלות, וחשפה בפניהן סיפור מדהים על מה שהתרחש בחדרו של הרבי ברגעי הפטירה.
הרבנית סיפרה כי ביום חמישי, בזמן שהתרחשה הטרגדיה בבית המדרש הגדול, אמר לה הרבי במפתיע כי הוא אינו יוצא באותו הזמן לתפילת מנחה.
הרבנית, שביקשה להבין מדוע הרבי משנה מהנהגתו ואינו יוצא למנחה, שאלה אותו על כך. הרבי השיב לה בכאב: "נפטר כאן עכשיו הבעל קורא, הציבור שרוי בצער עמוק ועצוב מאוד".
הרבנית הוסיפה וסיפרה לבנות המשפחה המשתאות: "באותו רגע, הרבי קם, פתח בפניי את הגמרא במסכת ברכות בפרק 'הרואה', והראה לי בפנים את הגמרא האומרת שהמיתה הכי טובה זו מיתת נשיקה, שהיא קלה כמו להוציא שערה מכוס חלב".
בסיום דבריה שיתפה הרבנית כי הרבי חתם את דבריו בנחמה גדולה ואמר לה: "עכשיו, טוב לו שמה למעלה".
0 תגובות