ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת המשיכה היום (ב') להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק הבחירות לכנסת ה-26, תוך התמודדות עם אתגר חדש ומורכב: תעמולת בחירות שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית ואמצעים דיגיטליים מתקדמים. ההצעה, בנוסח יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן, נועדה לקבוע הוראות מיוחדות כדי שניתן יהיה לקיים את הבחירות כהלכתן.
לפי ההצעה, תכני תעמולה שיוצגו בהם דמות, מקום, אירוע, מסמך או חפץ אחר, שנוצרו או נערכו באמצעי דיגיטלי אבל עשויים להיחזות ככאלו שתועדו במקור, יסומנו באופן בולט וברור. נוסח יו"ר הוועדה מציע כי התוכן שיסומן ייקרא "נחזות עמוקה", בהקבלה מסוימת למונח 'דיפ-פייק' שקיים בחקיקה במדינות אחרות.
"כל אדם יכול לייצר תמונה מזויפת בפלאפון"
מ"מ מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד דין ליבנה, הציג בפני הוועדה את חומרת הבעיה: "העולם השתנה. האמצעים קלים יותר, זולים יותר, ופשוטים יותר להפעלה. כיום כל אדם יכול להיכנס ולייצר בפלאפון שלו תמונה שלי מצביע למפלגה מסוימת, או נותן הודעה שכל הקלפיות סגורות ואין מה לבוא להצביע".
לדבריו, "קלות השימוש באמצעים מטרידה מאוד. המידע רץ ממקום למקום במהירות, והיכולת להיות מושפעים ממידע בלתי הוגן גדלה. מנתחים את השיחות שלנו ואת הפרטים שלנו ומעבירים אלינו תעמולה ממוקדת לנייד ומבלי ששמנו לב אנחנו משנים דעתנו וחושבים אחרת".
ליבנה הדגיש כי "קלות הפצת המסרים יחד עם היכולת לייצר תכנים מזויפים מהר, באיכות גבוהה ובעלות נמוכה עלולים לשבש בחירות. לכן, אחרי דיונים מעמיקים סברנו שעלינו לתקן את החוק, כך שאדם ידע שמה שהוא רואה לנגד עיניו אינו אמת, לא מה שצולם במקור".
עמדת ועדת הבחירות המרכזית היא להוסיף חובת סימון על תכנים שנוצרו באמצעים טכנולוגיים או שנערכו באמצעים טכנולוגיים כך שמי שצורך אותם - סבור שהוא רואה אמת, ולא בדיה. "החוק צריך לקבוע את הנורמה - שאם אי אפשר להאמין למה שרואים - ידעו זאת", הבהיר.
הדיון בוועדה: בין הגנה לחופש ביטוי
יו"ר הוועדה ח"כ רוטמן הסביר את העיקרון העומד מאחורי החלופה שהציע לסימון "נחזות עמוקה": "לכאורה כשמשתמשים במונח 'אמצעים דיגיטליים' ניתן לעשות זאת ללא שימוש בטכנולוגיה מיוחדת. המטרה בהצעתי היא לרפרר לחקיקה האירופאית ובעולם שמשתמשת בביטוי דיפ-פייק, כדי החקיקה תתכתב עם השינוי הטכנולוגי שבפנינו".
רוטמן הוסיף: "יש לכך ערך פרשני. אנחנו עוסקים בעבירה פלילית ואעדיף תמיד בסוג זה פרשנות מקלה ומצמצמת, בעוד הנוסח כרגע, בלי רפרור למושג דיפ-פייק, יכול להכליל הרבה דברים שנעשו בעבר".
חברי הכנסת קארין אלהרר, ולדימיר בליאק ועוז חיים דרשו סנקציה משמעותית כדי לאכוף את העבירה. ח"כ ארז מלול העלה הבחנה חשובה: "יש לחלק את הדברים ולהבדיל בין סרט תדמית שאני עושה לעצמי לבין סרט שבו אני מפיץ משהו על רוטמן למשל. אם לדוגמה אני מפיץ שיחה חיובית על המפלגה שלי צריך לתת לזה מענה אחר".
המשפט המשווה: מה קורה בעולם?
עו"ד ד"ר יעל לוי אריאל ורועי גולדשמידט ממרכז המחקר והמידע של הכנסת הציגו סקירה השוואתית על הנעשה בתחום בעולם. לדבריהם, מדינות וגופים בינלאומיים כבר אינם מתייחסים לבינה מלאכותית ככלי טכנולוגי ניטרלי בלבד, אלא כגורם שעלול להשפיע באופן ממשי על דעת קהל, הליכים דמוקרטיים, אמון הציבור וטוהר הבחירות.
החשש המרכזי הוא מפני דיפ-פייק, שימוש בבוטים להפצה מתואמת של מידע כזב, הפצת דיסאינפורמציה, התחזות למועמדים, יצירת תוכן מניפולטיבי שנראה אמין. השיח הרגולטורי עבר משאלה של "האם צריך להסדיר", לשאלה - "איך נכון להסדיר בלי לפגוע בחופש הביטוי".
האיחוד האירופי מוביל גישה רגולטורית אקטיבית ומקיפה, של רגולציה מוקדמת, פיקוח רחב, והטלת אחריות גם על מפתחי AI וגם על המשתמשים בו. הגישה האירופית לא מסתפקת באיסור נקודתי על זיופים, אלא יוצרת מערכת כוללת של שקיפות, חובות סימון, מנגנוני גילוי, אחריות לפלטפורמות ומנועי חיפוש, והגנה על תהליכים דמוקרטיים.
כל זאת מתוך הנחה שעצם קיומו של תוכן מלאכותי שאינו מזוהה עלול לפגוע באמון הציבור ובטוהר הבחירות. לכן הדגש אינו רק על תוכן שקרי, אלא גם על גילוי, סימון, וזיהוי ברור של תוכן AI. רוב ההסדרים אינם מכוונים לאיסור על AI אלא מתמקדים בדרישה של גילוי לציבור המשתמשים שהתוכן נוצר ב-AI.
פלטפורמות דיגיטליות גדולות אינן נתפסות עוד כ"צינור ניטרלי". במיוחד באיחוד האירופי רואים תפיסה של 'אחריות מערכתית להפצה ולהשפעה' - רשתות חברתיות, מנועי חיפוש, ופלטפורמות ענק, נדרשות לבצע הערכות סיכון, ניטור השפעה על בחירות, והפחתת דיסאינפורמציה.
ארה"ב: גישה מצומצמת יותר
בניגוד לאירופה, ארה"ב נוקטת גישה מצומצמת יותר ואין בה רגולציה פדרלית בנושא AI פוליטי. בהיעדר חוק פדרלי, מדינות שונות יוצרות הסדרים עצמאיים. הסוגיות העיקריות הן איך מגדירים דיפ-פייק, האם מגדירים איסור מוחלט או חובות גילוי, האם ההסדר חל לתקופה מוגבלת לפני הבחירות או ללא הגבלה, האם נקבעו החרגות כמו לשימוש סאטירי, או האם צריך להוכיח כוונת הטעיה.
בנוסף להתמודדות עם תעמולת AI, הצעת החוק נועדה לקבוע הוראות מיוחדות כדי שניתן יהיה לקיים את הבחירות לכנסת ה-26 כהלכתן, תוך התמודדות עם המצב הביטחוני, ועם הצבעת מפונים בעקבותיו, וכן תוך עיגון תובנות של ועדת הבחירות המרכזית לאחר הבחירות לכנסת ה-25.
בוועדה הוצגה סקירה של המשפט המשווה שהוכנה במרכז המחקר והמידע של הכנסת והוועדה תוסיף ותדון בתיקון המוצע בימים הקרובים. בנוסף, מוצע להסמיך את יו"ר ועדת הבחירות, באישור הוועדה המרכזית, לקבוע כללים לעניין אופן הגילוי.
0 תגובות