ברוב של 63 בעד מול 53 נגד: מליאת הכנסת אישרה הערב (רביעי) בקריאה הראשונה את חוק יסוד לימוד תורה. הצעת החוק תועבר כעת לדיון בוועדת החוץ והביטחון לקראת הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
גם מתוך הקואליציה נרשמה התנגדות. ח”כ יולי אדלשטיין וח”כ דן אילוז מהליכוד הצביעו נגד הצעת החוק. ח”כ משה סלומון (הציונות הדתית) הצביע נגד. מנגד, ח”כ מיכל וולדיגר וח”כ אליהו רביבו הצביעו בעד. ח”כ אבי מעוז וח”כ אחמד טיבי לא נכחו במליאה.
במפלגות החרדיות חגגו את הניצחון הקטן. יוזם החוק, יו”ר דגל התורה ח”כ משה גפני, הגדיר את אישורו כ״צעד היסטורי״ ואמר: “מדינת העם היהודי מחזירה את כבוד התורה למקומה הראוי.” במהלך הדיון במליאה הוסיף: “לימוד התורה הוא מה שמחזיק אותנו כעם.״.
גם ח”כ יעקב אשר, מיוזמי החוק, בירך על אישורו ואמר: “זהו חוק היסטורי שמבטא את ההכרה בכך שלימוד התורה אינו רק זכות, אלא ערך יסוד מרכזי בחיי העם היהודי ובזהותה של מדינת ישראל. התורה ליוותה את העם היהודי לאורך הדורות, ושמרה על קיומו ועל ייחודו גם בזמנים הקשים ביותר.״
ח”כ מאיר פרוש אמר כי מדובר “בחוק חשוב ומהותי”, והוסיף: “המסר שיוצא היום מהכנסת הוא שיש כבוד ללומדי התורה ורוב חברי הכנסת מתנגדים לרדיפת בני הישיבות ואברכי הכוללים.” לדבריו, כעת יש להשלים את החקיקה עוד בכנסת הנוכחית.
יו"ר ש"ס אריה דרעי מסר: "אישורו בקריאה הראשונה של חוק יסוד לימוד תורה הוא תחילתו של תיקון היסטורי והכרה של מדינת ישראל בערכה העליון של התורה ובמעמדם של לומדי התורה, הנושאים על כתפיהם את קיומו הרוחני של עם ישראל".
ח”כ יצחק פינדרוס אמר בשיחה עם ‘כיכר השבת’ כי מדובר בצעד משמעותי, אך מדגיש כי המבחן האמיתי יהיה בהשלמת החקיקה.
“זהו מסוג הדברים שחבל שהיה צריך לחוקק אותם”, אומר פינדרוס. “אבל אחרי שהיה צריך - אני שמח שזה עבר בקריאה הראשונה. עכשיו מחכים שזה יעבור גם בקריאה השנייה והשלישית. לפחות מול חילול השם שיש ברחובות עם המעצרים של בחורי הישיבות - יהיה קידוש השם.”
פינדרוס התייחס גם לנאום הארוך שנשא במליאת הכנסת, שנמשך למעלה משעה. כשנשאל על ידי ‘כיכר השבת’ בחיוך כיצד הוא מסכם את ה”נאום הקצר”, השיב: “טענו שיהיה רוב - וברוך השם היה רוב".
ח"כ משה סולומון מהציונות הדתית, שהתנגד לחוק יסוד לימוד תורה, כתב ברשת X לאחר הצבעתו כי "בשנת 2001 הוסמכתי לרבנות, בשנת 1996 סיימתי קורס קצינים, ושני האירועים הללו הם חלק יסודי מזהותי. במהלך שלוש השנים האחרונות השתתפתי לצערי במאות לוויות וניחומי אבלים. נחשפתי לעם ישראל ולגיבוריו במלוא הדרו. רבים מקרב הנופלים, נפלו כשספרי לימוד היו בין חפציהם האישיים. זו הציונות הדתית, זו התורה. חוק יסוד לימוד תורה שעלה היום לא בא להאדיר את התורה. חקיקה שנויה במחלוקת שמגיעה במטרה הפוכה לקיום התורה היא לא הדרך".
מנגד, באופוזיציה תקפו בחריפות את אישור החוק. ראש הממשלה לשעבר ויו"ר מפלגת ביחד נפתלי בנט הגיב לאישור החוק ואיים כי "עם הקמת הממשלה החדשה נבטל את חוק יסוד ביזוי התורה". לדבריו, "השתמטות היא ההיפך מאחדות מפני שהשתמטות קורעת את העם מבפנים ומונעת ניצחון. צה"ל זקוק בנואשות 20,000-ל חיילים והיום קואליציית ביבי-דרעי-סמוטריץ' אמרה שוב שאינטרסים פוליטיים חשובים מהביטחון".
ח״כ מיכאל מלכיאלי הגיב לאיומי בנט כי יבטל את חוק יסוד לימוד תורה בממשלה הבאה ומסר: ״נפתלי, לבנתיים התורה ביטלה אותך. בקצב ההתרסקות בה אתה מצוי אתה צריך להביא קולות מהבית. הערב יותר מתמיד גאה באזרחי ישראל שהעיפו אותך הביתה. עם ישראל חי״.
גם ח"כ יעקב אשר הגיב לדברי בנט וכתב: "בנט, אתה תיעלם מהמפה הפוליטית, הרבה יותר מהר ממה שאתה חושב להעלים את חוק יסוד לימוד תורה. התורה היא נצחית, ואתה עוד איזה אפיזודה פוליטית חולפת".
יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, חה"כ אביגדור ליברמן, תקף בתגובה לאישור חוק יסוד לימוד תורה בקריאה ראשונה: "על מנת לשמור על הגוש, נתניהו מוכן לפרק את צהייל ואת החברה הישראלית כולה. 'חוק יסוד חילול השם' יישאר לנצח כאות קין על קואליציית טבח 7 באוקטובר".
גם איזנקוט הצטרף לביקורת ותקף: "הניסיון להפוך את ההשתמטות לחוק יסוד הוא פגיעה ישירה בעמוד השדרה הלאומי שלנו. בזמן שהנטל על המשרתים שובר שיאים והמחיר שהם משלמים כבד מנשוא, הקואליציה בוחרת לייצר מסלול עוקף להשתמטות. לימוד תורה הוא ערך חשוב במדינת ישראל, אבל הוא לא יכול לשמש כסות פוליטית להפקרת משימת ההגנה על המדינה. מי שהצביע הערב בעד חוק יסוד ההשתמטות - מעדיף את הישרדות הממשלה על פני החוסן של צה"ל והחברה הישראלית".
נוסח הצעת החוק, לאחר הערות ועדת שרים לענייני חקיקה, מבקש לקבוע כי לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל. במוקד הדיון בוועדת הכנסת עמדה השאלה האם ההצעה אכן מגדירה ערך יסוד חוקתי ברור ומה השלכותיה האפשריות על המערכת המשפטית.
עם זאת, בסיעות החרדיות מודים בגלוי כי הנוסח החדש של החוק הפך אותו למעשה לחוק הצהרתי בלבד, ללא יכולת ממשית להסדיר את מעמד תלמידי הישיבות.
המשנה ליועמ"שית אביטל סומפולינסקי הבהירה במהלך הדיונים על נוסח החוק כי "חוק היסוד אינו מדבר על עולם הישיבות, או על המגזר החרדי".
על פי דבריה, "בניסוחו הנוכחי אינו מכוון כלל למי שמכונה 'תורתו אומנותו' – כלומר מי שלומד תורה בישיבה באופן מתמשך כדרך חיים – ההתייחסות הזו הוסרה מחוק היסוד". סומפולינסקי הוסיפה כי "נותרה רק התייחסות עמומה וכללית ללימוד תורה כערך חשוב אשר יש לאזן מול ערכי יסוד אחרים, שאיננו יודעים מהם".
בסיום דבריה הדגישה המשנה ליועמ"שית: "אין כל חידוש בחוק היסוד, וממילא אין בו כדי לשנות מהמצב הקיים או להועיל או לשנות את הדיון הציבורי בשאלת הגיוס לצבא של בחורי הישיבות". הערכה זו מהדהדת את החששות בעולם התורה כי החוק, בנוסחו הנוכחי, לא יספק את ההגנה המשפטית הנדרשת לתלמידי הישיבות.
0 תגובות