מסגרת פסק הדין הדרמטי של בג"ץ שהורה על קיום בחירות חוזרות לתפקיד מבקר המדינה, סיפק שופט בית המשפט העליון נעם סולברג הנמקה נוקבת וחד-משמעית, המפרקת לחלוטין את הטיעונים המשפטיים שהציגו נציגי הקואליציה והכנסת.
בדבריו, ביקש השופט סולברג להסיר את מעטפת ה"פלפולים" המשפטיים ולחזור לעקרון היסוד הפשוט ביותר של הפרשה: חובת החשאיות שנרמסה. "בין כל הפלפולים, הטיעונים ותתי-הטיעונים, חשוב לחזור לראשית הצירים, ליסודות הפשוטים", כתב סולברג בפסק הדין, והדגיש כי המשיבים (נציגי הממשלה והקואליציה) לא הצליחו לספק שום הסבר הגיוני לכך שתיעוד בקלפי יכול להיחשב חוקי. "המשיבים לא הציגו, הלכה למעשה, כל טיעון פרשני שיש בו כדי להבהיר כיצד הצבעה המתועדת באמצעות סרטוני וידאו מתיישבת לשיטתם עם המונח 'הצבעה חשאית' שבחוק היסוד ובחוק מבקר המדינה".
השופט סולברג הבהיר כי לא מדובר בכשל טכני או פרוצדורלי בלבד, אלא בפגיעה מהותית בליבת ההליך הדמוקרטי ובשכל הישר. "הקושי כאן אינו מתמצה בפן הדיוני גרידא, בהינתן שזוהי השאלה העיקרית שעמדה במוקד ההליך; אלא נעוץ גם – אולי בעיקר – בכך שמדובר בפרשנות שאינה מתיישבת בנקל, אם בכלל, עם השכל הישר", תקף השופט.
בסיום דבריו, חתם השופט סולברג באמירה חריפה נגד הניסיון של הקואליציה להכשיר את התיעוד והלחץ הפוליטי שהופעל על חברי הכנסת מאחורי הפרגוד: "השכל הישר מורה אותנו לנקוט בזהירות יתרה כלפי פרשנות שלפיה מה שאינו חשאי בא בגדר חשאי, ומה שנדרש להיות חשאי יכול להיות גם לא חשאי". דברים אלו היוו נדבך מרכזי בהחלטת רוב שופטי ההרכב לפסול את תוצאות הבחירות המקוריות ולפתוח את המרוץ מחדש.
0 תגובות