בבלי
תביעה ייצוגית נגד כלל

היועצת המשפטית במתקפה חריפה: "קיפוח קיצוני של המבוטחים"

המדינה תוקפת הסדר פשרה בתביעה ייצוגית נגד כלל ביטוח • פיצוי של 30% בלבד ומתן 'הכשר חוקי' לגבייה עתידית | התנגדות חריפה של היועמ"שית (חוק ומשפט)

משרד המשפטים (צילום: יונתן סינדל/Flash90)

היועצת המשפטית לממשלה, , הגישה התנגדות חריפה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נגד הסדר הפשרה שנחתם עם חברת "כלל ביטוח". המדינה טוענת כי ההסכם, שגובש בעקבות תביעה ייצוגית משנת 2019, אינו הוגן ומעניק "הכשר חוקי" להמשך גבייה שלא כדין מכיסם של המבוטחים.

הרקע: גבייה ללא הסכמה ברורה

הפרשה החלה בשנת 2019, כאשר הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת כלל ביטוח. התביעה טענה כי החברה גבתה ממבוטחי פוליסת ביטוח החיים והחיסכון "פרופיל" דמי ניהול מהפרמיה, ללא הסכמה חוזית ברורה או עיגון מפורש בפוליסה.

בשנת 2023 קיבל בית הדין לעבודה את בקשת האישור באופן חלקי. בהחלטתו נקבע כי קיימת עילת תביעה מוצקה לכאורה וכי החברה אכן הפרה את התחייבויותיה כלפי המבוטחים. בעקבות כך, פנו הצדדים להליך גישור שבו גובש הסדר הפשרה הנוכחי – הסדר שאותו תוקפת כעת המדינה בכל הכוח.

הכשלים המרכזיים בהסדר

משרד המשפטים, בשיתוף רשות שוק ההון ורשות המסים, מפרט מספר כשלים מהותיים בהסכם שהושג. ראשית, ההסדר מציע למבוטחים השבה של 30% בלבד מדמי הניהול שנגבו מהם בעבר, בתוספת הצמדה למדד. היועמ"שית מדגישה כי מדובר בשיעור נמוך באופן קיצוני ביחס לסיכויי התביעה הגבוהים, במיוחד לאחר שבית הדין כבר הכיר בהפרה של "כלל".

שנית, ההסדר משמיט לחלוטין את רכיב אובדן התשואות. הכספים שנגבו מהמבוטחים שלא כדין היו אמורים להישאר בחיסכון שלהם ולצבור רווחים. בתקופה הרלוונטית, התשואה המצטברת הממוצעת בשוק ביטוחי החיים עמדה על כ-150%. השמטת רכיב זה מקטינה דרמטית את השווי הריאלי של הפיצוי.

שלישית, ההסדר מציע למבוטחים פעילים הנחה עתידית של 10% בלבד בדמי הניהול. לטענת המדינה, מנגנון זה אינו מהווה פיצוי, אלא מעניק לכלל "הכשר חוקי" להמשיך ולגבות דמי ניהול שנקבע כי לא עוגנו כחוק. היועמ"שית מבהירה כי לנציגי הקבוצה אין סמכות לשנות בדיעבד חוזים קיימים של כלל המבוטחים ללא הסכמתם הפרטנית.

"הסדר הפשרה במתכונתו הנוכחית אינו סביר, אינו הוגן ואינו משרת את עניינם של המבוטחים שנפגעו"

כך מסרה היועצת המשפטית לממשלה בהתנגדותה החריפה.

ביקורת על שכר הטרחה

חלק בלתי נפרד מההתנגדות מופנה כלפי מנגנון התגמול ושכר הטרחה של עורכי הדין בהליך. לפי ההסכם, שכר הטרחה חושב על בסיס שווי המבוסס גם על "ההנחה העתידית" שתינתן למבוטחים. המדינה טוענת כי מדובר בחישוב מנופח ובעייתי, ומדגישה כי יש לגזור את שכר הטרחה אך ורק מתוך התועלת הכספית הממשית והישירה שתועבר בפועל לכיסם של חברי הקבוצה.

יצוין כי בשנים האחרונות אושרו תביעות ייצוגיות נוספות במגזר הביטוח. חברת החשמל חויבה להחזיר כ-2 מיליון שקלים לצרכנים בגין חיוב שגוי, ובית המשפט חייב חברת ביטוח לממן חדר פרטי במוסד סיעודי לנפגע תאונת דרכים.

קריאה לדחיית ההסדר

עמדת המדינה קוראת לבית הדין לעבודה לדחות את הסדר הפשרה במתכונתו הנוכחית ולקבוע כי הוא אינו עומד בדרישות החוק. ההתנגדות מדגישה כי אישור הסדר כזה עלול ליצור תקדים מסוכן בתחום התביעות הייצוגיות, ולפגוע באמון הציבור במערכת המשפטית.

בית הדין לעבודה צפוי לדון בהתנגדות בשבועות הקרובים. עד אז, מאות אלפי מבוטחים ממתינים לגורלו של ההסדר שאמור היה לפצותם על גבייה שלא כדין שנמשכה שנים.

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (17%)

לא (83%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

אולי גם יעניין אותך:

עוד בחדשות: