חילופי דברים חריפים וטונים גבוהים נרשמו היום (שני) בבית המשפט המחוזי בתל אביב, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו תקף בחריפות את קו החקירה של המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד יונתן תדמור, במהלך החקירה הנגדית בתיק 2000. העימות, שהתמקד בתמלילי השיחות המוקלטות בין ראש הממשלה למוציא לאור של "ידיעות אחרונות" נוני מוזס, חשף את הפער העמוק בין עמדות הצדדים.
במרכז הדיון עמדה שיחה שבה שיקף מוזס את חששו של שלדון אדלסון מכך שנתניהו לא ייבחר, ונתניהו השיב לו: "אתה צריך לדאוג שזה לא יקרה". תדמור ביקש להבין מדוע מוזס, המחזיק בכוח תקשורתי משמעותי, נדרש לפעול למען בחירתו של ראש הממשלה. לטענת התובע, מדובר באירוע בעל משקל דרמטי שבו צד אחד מנסה להשיג רווח כלכלי והצד השני פועל לשימור כוחו השלטוني.
"זו התבדחות - אין פה שום דבר אמיתי"
נתניהו דחה את הדברים בביטול מוחלט וטען כי התביעה מפרשת באופן מעוות הלצה פנימית. "זו התבדחות, אין פה שום דבר אמיתי", הבהיר ראש הממשלה. "התשובה לא תואמת לתזה המופרכת שלך. וואו, הוא יביא אותי לראשות הממשלה, ואני מתייחס לזה ברצינות גמורה. מה שאומר לי כל בן אדם שני ברחוב".
בהמשך החקירה עברה הפרקליטות לעסוק בהיבטים הכלכליים של שוק התקשורת, ובפרט בנעשה בערוץ 10 ובמניותיהם של ארנון מילצ'ן ורונלד לאודר. תדמור טען כי מוזס חלק עם נתניהו מידע ואינטרסים מתוך מטרה שראש הממשלה יקדם עבורו חקיקה, והזכיר כי מוזס הצהיר בשיחה: "I want to make money".
"צריך לשים אותו בכלא"
נתניהו הגיב בצחוק מופגן באולם ואמר בציניות: "וואו, צריך לשים אותו בכלא. הוא גם סיפר לי על תחרויות הספורט של בנו, גם שם רוצים לקדם. ברור שזו שיחה אגבית. זה מביך. באמת מביך. אנשים מדברים, קנוניות, אין פה שום קנוניה ואין כלום".
המתח באולם הגיע לשיאו כאשר תדמור עימת את נתניהו עם עדותו במשטרה משנת 2018. על פי החוקרים, נתניהו הודה אז כי יריביו הפוליטיים שהטרידו אותו באותה תקופה היו נפתלי בנט ומשה כחלון, וכי היה שמח אילו פורסמו נגדם ידיעות שליליות ב"ידיעות אחרונות". תדמור שאל כיצד הרצון לפגוע פוליטית בבנט ובכחלון בשנת 2014 עולה בקנה אחד עם הצהרותיו החוזרות ונשנות של נתניהו על רצונו לייצר פלורליזם תקשורתי ולחזק את מחנה הימין.
נתניהו קטע את השאלה בזעם, כשהוא פונה ישירות לתובע תדמור על רקע רחש מהקהל באולם: "אתה שומע את הרחש בקהל, אתה תגיד לנו מה זה ימין אמיתי? ימין מתחזה? מה זו טקטיקה של אנשים? אתה רוצה, לך תקים מפלגה, תרוץ בכנסת. מה שאתה אומר זה הבל הבלים.
ניתוח משפטי: קווי ההגנה והתביעה
תיק 2000 נחשב לאחד התקדימים המורכבים ביותר במשפט הציבורי בישראל. בשונה מתיקי שחיתות קלאסיים הכוללים מעטפות כסף או טובות הנאה חומריות, התיק הנוכחי מנסה לשרטט גבולות פליליים סביב יחסי תן-וקח פוליטיים ותקשורתיים, ולהגדיר שינוי בקו סיקור עיתונאי או מהלכי השהיה חקיקתיים כ"מתת" במסגרת עבירות שוחד או הפרת אמונים.
אסטרטגיית ההגנה של נתניהו נשענת על פירוק התזה של הפרקליטות באמצעות הצגת ההקשר הפוליטי הרחב. ראש הממשלה מבקש להוכיח לשופטות כי מוזס נתפס בעיניו כאויב פוליטי ותקשורתי מרכזי, וכי המגעים עמו - כולל השיח על "חוק מרוכך" או פגיעה ביריבים כבנט וכחלון - לא היו חלק מעסקה מושחתת. לטענתו, היה זה "תרגיל השהיה" פוליטי ומתוחכם שנועד להרוויח זמן, לנטרל את התוקפנות של מוזס ולמנוע ממנו להפיל את הממשלה.
מנגד, מבחינת הפרקליטות, ליבת התיק פשוטה וברורה: שני הגורמים המשפיעים ביותר במדינה - ראש הממשלה ומוציא לאור של עיתון מרכזי - קיימו שיח ישיר על אינטרסים כלכליים תמורת הישרדות פוליטית, תוך נכונות לעשות שימוש בכלים פרלמנטריים ובסמכויות שלטוניות. עבור התביעה, זוהי ההגדרה המובהקת של ניצול לרעה של כוח שלטוני.
הקרב המילולי החריף שנרשם הבוקר ממחיש כי פסק הדין בתיק זה לא יקבע רק את עתידו המשפטי והפוליטי של נתניהו, אלא ישרטט מחדש את קו הגבול הנורמטיבי שבין פוליטיקה, הון ועיתונות בישראל.
0 תגובות