חג הסוכות מעניק הזדמנות מיוחדת ליצירה ולהידור. בכל תפוצות ישראל קיימות מסורות של יצירה יהודית מקורית – בכלי הקודש ותשמישי המצווה, בבניית הסוכה וקישוטיה, בקופסאות לאתרוג ובהידור ארבעת המינים. הגמרא בסוכה מספרת על אנשי ירושלים שהיו אוגדים את לולביהם בגימוניות של זהב.
בתוכנית "זמן אומנותינו" של 'כיכר השבת' התארח יוסי פרנק, מחנך וצייר שהתכנים שהוא מפיק זוכים לתפוצה רחבה במגזר החרדי, בשיחה עם משה מנס.
"לפני הכל – אני מחנך"
למרות הצלחתו בתחום הציור והמדיה, פרנק מדגיש שזהותו המרכזית היא הוראה. כמי שמלמד בתלמוד תורה כבר כ-15 שנה, הוא החל את דרכו האומנותית כערך מוסף לשיעורים.
"תמיד הייתי עם דף ועט, מצייר על הלוח וממחיש את חומר הלימוד. בכיתה א', למשל, הילדים צובעים דפי פרשת שבוע – אז במקום להשתמש בשבלונות מוכנות, הייתי מכין ציור ייחודי לכל שבוע".
השילוב היצירתי כלל לעיתים אלמנטים הומוריסטיים המחברים בין עולם התנ"ך לימינו – כמו עשו האוחז במכשיר חכם או גמ"ח כיסאות אבלים בבית יצחק.
מציור חובבני ללימוד מקצועי
המעבר מאיורים חובבניים לרמה מקצועית דרש השקעה רבה. פרנק מספר על לימודים במכללה חרדית, שבהם הבין יחד עם חבריו לקורס שכדי לשלוט בציור דיגיטלי יש להתחיל מיסודות הרישום הקלאסי.
הקבוצה יזמה מפגשים שבועיים עם האומן והצייר אבי בלייר, שלימד אותם לרשום אובייקטים פשוטים – מקופסת צדקה ועד תפוח – כדי להבין עומק, פרופורציות ונקודות מגוז.
בהמשך הריאיון דנו השניים בחשיבות הפרופורציות בדמויות. פרנק ציין דוגמה אנטומית מעניינת: אישון העין הוא האיבר היחיד בגוף שנשאר באותו גודל מרגע הלידה. לכן כאשר מציירים דמות עם עיניים גדולות ביחס לראש, היא נראית חמודה וצעירה יותר.
"אין טעויות באקריליק": הפסיכולוגיה של היצירה
פרנק התייחס לשאלה מדוע אומנות מושכת אנשים בכל גיל. הוא שיתף בחוויות מסדנאות ציור שבהן מגיעים גם מבוגרים כדי להגשים חלום ישן ולצייר על קנבס.
בניגוד לציור דיגיטלי או עיפרון שבהם ניתן למחוק בלחיצת כפתור, עבודה עם צבעי אקריליק מלמדת לקבל לקונות ואי-דיוקים.
"כשנשפך לילד צבע כחול", מסביר פרנק, "אני אומר לו: אין מה לעשות, עכשיו צריך לאהוב את הכחול הזה ולבנות ממנו ציפור. האומנות מלמדת אותך לקבל את מה שנוצר".
סרטונים, בינה מלאכותית והעצמת התלמיד
בשנים האחרונות הרחיב פרנק את פעילותו החינוכית מעבר לדפי הציור. הוא מפיק מדי שבוע סרטונים קצרים עם תלמידיו סביב מסרים מפרשת השבוע וערכים חינוכיים.
השיטה כוללת שלושה עקרונות מרכזיים:
העצמת תלמידים מורכבים: במקום ללהק רק תלמידים בעלי ביטחון עצמי גבוה, פרנק בוחר דווקא בתלמידים שמתקשים בדיבור או סובלים מגמגום.
סבלנות בעבודה: דרך עבודה בסבלנות וריבוי טייקים, התוצאה הסופית מציגה את הילד בצורה קולחת ומרשימה.
האפקט המשפחתי: התוצר המוגמר מופץ למשפחה ולקהילה, מה שמעניק לילד תחושת מסוגלות וגאווה עצומה.
הנהלת התלמוד תורה שבו הוא מלמד מעודדת את השילוב הטכנולוגי והאומנותי, מתוך הבנה שהכלים המודרניים משרתים את המטרה החינוכית.
לאן צועד עולם הציור בעידן הבינה המלאכותית?
לשאלה האם הבינה המלאכותית תהרוס את תחום הציור, השיב פרנק בכנות:
"לצערי, חד משמעית כן. בהתחלה הציירים זלזלו, אבל הטכנולוגיה מתקדמת במהירות עצומה ויודעת לייצר תוצרים ברמה גבוהה מאוד. עם זאת, כמו שדלת הצילום לא ביטלה את הציור לחלוטין, כך האומנות כערך וכאומנות עבודת-יד תמיד תישאר".
לסיכום, פרנק סבור שהמפתח לעתיד טמון בשילוב בין הטכנולוגיה החדשה לבין הניסיון והמגע האנושי – שילוב שיאפשר ליצור תוצרים מורכבים בזמן קצר יותר, תוך שמירה על הנשמה והמסר החינוכי שעומדים מאחורי היצירה.
0 תגובות