חיזבאללה - ארגון הטרור הלבנוני והאיום הביטחוני על ישראל

חיזבאללה הוא ארגון טרור שיעי לבנוני שהוקם בשנת 1982 בתמיכה של איראן. הארגון הוקם כזרוע צבאית של איראן במזרח התיכון כחלק ממאמציה להרחיב את השפעתה באזור, הוא מעורב בסכסוך המתמשך בין ישראל ללבנון, ומהווה את אחד האיומים הביטחוניים המשמעותיים ביותר על מדינת ישראל.

חיזבאללה מחזיק במערך טילים ורקטות מתקדם המכוון לעבר ישראל, וזו פועלת בתדירות גבוהה כדי לסכל את מאמצי הארגון להתחמש ולהעצים את יכולותיו הצבאיות.

לשם כך, ביצעה ישראל במשך השנים מספר מבצעים צבאיים נגד חיזבאללה בלבנון. בין היתר, מבצע "דין וחשבון" בשנת 1993, ומבצע "ענבי זעם" בשנים 1996, שבמהלכם תקפה ישראל את תשתיות הארגון ופגעה בכוחו הצבאי. בשנת 2000, לאחר נסיגה חד-צדדית של צה"ל מרצועת הביטחון בדרום לבנון, השתלט חיזבאללה על האזור. בסיוען של סוריה ואיראן פרס הארגון מוצבים ואלפי רקטות שכוונו אל עבר ישראל. משנת 2000 ועד שנת 2006 נקט הארגון בפעולות מתגרות נגד ישראל כגון ירי נ"ט, הנחת מטענים לאורך הגבול ואפילו חטיפת חיילים.

בשנת 2006, לאחר חטיפת שני חיילי צה"ל ותגובה חריפה של ישראל, התפתחו 33 ימי לחימה שזכו לכינוי "מלחמת לבנון השניה" במהלכם הצליח הארגון לירות כ 4,000 רקטות אל עבר ישראל, לשתק את הצפון ולזרוע הרס רב. בתקיפות ישראל נהרסו תשתיות לאומיות רבות, מפקדות של הארגון, רקטות ונהרגו כ 700 מחבלי חיזבאללה. הלחימה נפסקה רק לאחר בקשת הפסקת אש מצד לבנון, בתמיכת חיזבאללה.

ממלחמת לבנון השניה ועד למלחמת חרבות ברזל בשנת 2023, המשיך הארגון להתעצם.

מבחינה צבאית, הארגון הגדיל את כמות הרקטות שברשותו (לפי הערכת גורמים בישראל, הארגון שילש את הכמות שהיתה ברשותו), וכן קיבל חימוש נוסף מאיראן כגון טילים מדויקים, מאות כטב"מים, טילי חוף-ים, ואלפי טילי נ"ט ונ"מ.

מבחינה פוליטית- הארגון הצליח להפיל את ממשלתו של סעד חרירי, להשתלט על רוב הפרלמנט בלבנון, ולחדור עמוק יותר לצבא לבנון ולמוסדות ממסדיים שונים במדינה.

מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל- הצטרף הארגון ללחימה מול ישראל בניסיון להתיש אותה ולמנוע ממנה את הניצחון מול חמאס, אך ספג מהלומות קשות וכואבות מצידה של ישראל כגון מתקפת הביפרים וחיסולה של מרבית צמרת הארגון, כולל מנהיג הארגון חסן נסראללה, רמטכ"ל הארגון פואד שוכר, מפקד כח רדואן איברהים עקיל, ועוד שורה ארוכה של בכירים.

חיזבאללה עדיין מהווה איום מתמשך על ביטחון ישראל, הן בזירה הצפונית והן בזירות אחרות. בהכוונתה של איראן, הוא ממשיך לנסות ולהרחיב את השפעתו באזור ולהעצים את יכולותיו הצבאיות, ומהווה את אחד האתגרים המרכזיים של מערכת הביטחון הישראלית.