בצעד בלתי מפתיע, קבע בית המשפט העליון כי הדיון בבקשת ביזיון בית המשפט נגד הממשלה בנושא האכיפה והסנקציות כנגד לומדי התורה יתקיים בהרכב מורחב של חמישה שופטים. העברת הליך צדדי כמו בקשת ביזיון בית משפט להרכב מורחב מעוררת חשש כבד בעולם התורה - האם השופטים שוקלים להורות על הרחבת הסנקציות ואף על שיתוף פעולה של המשטרה בביצוע מעצרים?
הדיון נקבע ליום ה-12.4.2026, לאחר חג הפסח, בפני הרכב בראשות המשנה לנשיא נעם סולברג ובהשתתפות השופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר ועופר גרוסקופף. מדובר בהמשך לפסק הדין מה-19.11.2025 שעסק בעתירות התנועה לאיכות השלטון, ישראל חופשית ותנועת אמא ערה, במסגרתו ניתן צו כנגד הממשלה שחייב אותה לנקוט בצעדי אכיפה פליליים ואזרחיים-כלכליים ולגבש מדיניות אכיפה שוויונית.
היועמ"שית מודה: הממשלה לא פעלה
הדיון שהיה אמור להתקיים ב-1.3 בבקשת ביזיון בית המשפט שהגישו התנועה לאיכות השלטון ותנועת ישראל חופשית כנגד הממשלה בוטל בשל המלחמה. אולם בסוף פברואר העבירה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הודעת עדכון לבג"ץ בה קבעה במפורש: "הממשלה לא גיבשה תכנית לשלילת הטבות כלכליות אישיות ממשתמטים משירות. מחדל זה מנוגד לפסיקת בג״ץ, פוגע בצרכי הצבא ובשוויון בנטל השירות".
בכך בעצם הבהירה בהרב-מיארה שטענות העותרות שהממשלה מבזה את פסק הדין מבוססות. כידוע, היועמ"שית ממשיכה לפעול בעקביות נגד עולם הישיבות, ולמעשה מצטרפת לעותרים השמאלניים בדרישה להחמיר עם ציבור לומדי התורה.
הרכב מורחב - סימן מה?
העברת הדיון להרכב מורחב של חמישה שופטים היא צעד יוצא דופן במיוחד כשמדובר בבקשת ביזיון בית משפט, שהיא הליך צדדי ולא עתירה מהותית. בדרך כלל, הליכים כאלה מטופלים בהרכב של שלושה שופטים או אפילו שופט יחיד. ההחלטה להרחיב את ההרכב מעוררת חשש כבד בעולם התורה - האם השופטים שוקלים להורות על הרחבת הסנקציות מעבר למה שנקבע בפסק הדין המקורי?
גורמים בעולם התורה מביעים חשש שההרכב המורחב עשוי להורות על שיתוף פעולה של המשטרה בביצוע מעצרים של לומדי תורה, או להורות על שלילת זכויות אזרחיות בסיסיות נוספות. "זו רדיפה שיטתית של עולם התורה", אומר גורם בכיר בציבור החרדי. "היועמ"שית והעותרים השמאלניים פועלים יד ביד כדי לפגוע בלומדי התורה ובמשפחותיהם".
רקע: פסק הדין המקורי
פסק הדין מה-19.11.2025 עסק בעתירות של ארגונים שמאלניים שדרשו מהממשלה לנקוט בצעדי אכיפה נגד לומדי תורה. במסגרתו ניתן צו כנגד הממשלה שחייב אותה לנקוט ב"צעדי אכיפה הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי-כלכלי ולגבש מדיניות אכיפה אפקטיבית שוויונית ומידתית במישור האזרחי-כלכלי", כלומר, לקבוע שורת סנקציות כלכליות ואזרחיות יעילות כנגד משתמטים.
כעת, כשהיועמ"שית מודה שהממשלה לא פעלה ליישום פסק הדין, והדיון עובר להרכב מורחב, עולה החשש שבג"ץ ינקוט בצעדים דרסטיים נוספים. האופוזיציה ממשיכה להתנגח בחרדים, ונראה שבג"ץ והיועמ"שית מצטרפים למערכה.
0 תגובות