חברת הכנסת טלי גוטליב (ליכוד), עורכת דין פלילית ותיקה בעברה, יצאההיום במתקפה חריפה נגד מדיניות המעצרים הנוכחית של תלמידי ישיבות ואברכים. בהודעה נוקבת, כינתה גוטליב את המהלך "רדיפת חרדים" והטיחה ביקורת קשה על מה שהיא מגדירה כאכיפה בררנית ופוליטית.
"אני נחרדת ממעצרם של חרדים למול אפס מעצרים של משתמטים פציפיסטים מתל אביב ודומותיה", מסרה חברת הכנסת. "השנאה לחרדים והפיכתם לרעה חולה מעוררת בי גועל", הוסיפה, תוך שהיא מתחה ביקורת צינית על ההבחנה בין "השתמטות אידיאליסטית" לבין "השתמטות בגלל לימוד תורה".
גוטליב לא חסכה במילים וקראה להפסיק באופן מיידי את מה שהיא מכנה "רדיפת החרדים", בטענה כי הדבר "מזכיר לי תקופות אפלות וחשוכות מאד". דבריה מגיעים על רקע גל מעצרים רחב היקף שמבצעת המשטרה בשיתוף המשטרה הצבאית בימים האחרונים.
הפתרון הטקטי שמציעה גוטליב
כעצה מעשית ומיידית לכל מלש"ב חרדי החושש ממעצר, מציעה גוטליב להגיש באופן מיידי בקשה אישית ורשמית לדחיית שירות על בסיס עילות אישיות, רפואיות או משפחתיות. ההיגיון הטקטי שמאחורי המהלך נשען על כללי המנהל התקין: ברגע שאזרח מגיש בקשה רשמית לרשות מנהלית, הרשות מחויבת לדון בה ולהשיב עליה.
על פי ההסבר המשפטי, כל עוד הבקשה תלויה ועומדת ונמצאת בבירור, לא ניתן לנקוט נגד המבקש בצעדים פליליים והוא אינו נחשב כעריק הנתון למעצר מיידי. אולם, בדיקה משפטית היסטורית מגלה כי מדובר באשליה אופטית והדרך למימוש ה"פטנט" ככל הנראה תיחסם במהירות.
תקדים האחים היימליך: המלכודת המשפטית
החשש האמיתי הוא שבג"ץ כבר סימן מראש את הדרך לבלום את ההליך המנהלי הזה ברגע שיזהה שמדובר ביוזמה חרדית. הוכחה לכך נמצאת בפסק דין שניתן בשנת 2024 בעניינם של האחים שלמה ומרדכי היימליך, חסידי סאטמר.
האחים אמנם עתרו במסלול של בקשת פטור מטעמי מצפון על רקע שיקולים דתיים של שלילת הריבונות והשתתפות בצבא חילוני, אך פסק הדין שדחה אותם הגדיר עקרונות תקדימיים שיופנו מיידית גם נגד יוזמת דחיית השירות של גוטליב.
העתירה נדחתה פה אחד על ידי השופטים יצחק עמית, דפנה ברק-ארז ורות רונן, תוך ניסוח קביעות חסרות תקדים. השופטים עמית וברק-ארז קבעו כי מכיוון שהאחים משתייכים לחסידות סאטמר – קהילה השותפה לאותה השקפה – אין מדובר ב"מצפון אישי" של הפרט אלא בחלק מסוגיה חברתית רחבה של הציבור החרדי, שצריכה להיות מוסדרת בחקיקה כוללת של הכנסת ולא בוועדות פרטניות.
השופטת רות רונן הוסיפה ודחתה את העתירה בשל החשש מפני "הצפת המערכת", והבהירה כי קבלת בקשות כאלו תוביל להצפה בלתי נשלטת של פניות שתשתק את המערכת הצבאית כולה.
"הצפת המערכת" כנשק נגד החרדים
כאן בדיוק טמונה המלכודת. ברגע שאלפי מלש"בים חרדים יגישו במקביל בקשות אישיות לדחיית שירות, המדינה ובג"ץ לא יתייחסו אליהם כאל אזרחים נפרדים המבקשים סעד מנהלי. בהסתמך על תקדים האחים היימליך, המדינה תטען מייד כי אין מדובר בבקשות דחייה על רקע נסיבות אישיות כנות, אלא ב"יוזמה קבוצתית מתואמת" שנועדה לעקוף את חוק שירות ביטחון.
טיעון "הצפת המערכת" יופעל שוב, והמדינה תטען כי הצפת הצבא באלפי בקשות משתקת את מערך הגיוס, ולכן לצבא יש סמכות חוקית לדחות את כל הבקשות הללו על הסף באופן קולקטיבי, מבלי להקפיא את הליכי המעצר והאכיפה במהלך הבירור.
סטנדרט כפול ואפליה
מומחים משפטיים מצביעים על כך שפסק הדין בעניין האחים היימליך חושף סטנדרט כפול ואפליה כלפי המלש"ב החרדי, תוך שליחת מסר לפיו המערכת מוכנה לשלול את זכותו של הצעיר החרדי להתייחסות אינדיבידואלית ולקטלג אותו אוטומטית כחלק מקבוצה שזכויות המנהל התקין שלה מושעות קולקטיבית.
לשם השוואה, כאשר צעירים טבעונים ביקשו פטור מטעמי מצפון בטענה ששירות בצבא פועל נגד בעלי חיים, בג"ץ מעולם לא מנע מהם להופיע בפני ועדת מצפון בטענה שהם משתייכים לקבוצה בעלת אידיאולוגיה זהה, וזכותם כפרטים נשמרה. אך כשמדובר בבחור חרדי, הקהילתיות הופכת לעילה מקובלת לרמיסת זכויותיו.
הדרך לחסימה כבר סלולה
הניתוח המשפטי מוכיח כי מערכת המשפט, ובראשה בג"ץ והיועמ"שית, נחושה להשתמש בכל כלי כדי לאכוף את חובת הגיוס על הציבור החרדי. המשמעות עבור ה"פטנט" היא ברורה: ברגע שיוגשו בקשות דחיית שירות, הצבא והיועמ"שית ישלפו מיידית את העקרונות של פסק דין האחים היימליך, יגדירו את המהלך כטקטיקה קבוצתית פסולה, ידחו את הבקשות על הסף בתוך ימים ספורים ללא דיון פרטני מעמיק, וימשיכו בהליכי המעצר בגיבוי מלא של בג"ץ.
0 תגובות