עשור לאחר שסערת 'לא נבחרות לא בוחרות' הגיעה לשיאה וזכתה לדחייה נחרצת מצד כלל גדולי ישראל ופרנסי הציבור החרדי, נראה כי יש מגזרים בשולי החברה החרדית שלא התייאשו. בימים האחרונים הושק ברשת מיזם חדש ומעורר תהיות: 'פריימריז הנשים החרדיות'.
מדובר באתר אינטרנט המציע לגולשים להצביע עבור נשים חרדיות בולטות, כדי להרכיב מה שהם מגדירים כ'רשימה מייצגת'. אלא שמבט מעמיק במיזם מעלה סימני שאלה רבים: ראשית, המועמדות עצמן – שברשימה מופיעות לצד נשות תקשורת, אקטיביסטיות ומשפיעניות גם דמויות מוכרות מהקונצנזוס החרדי – כלל לא העמידו את עצמן לבחירה. שמן הועלה לאתר על ידי הגולשים או מפעילי האתר בלבד.
שנית, זהותם של יזמי האתר נותרה חסויה לחלוטין. באתר נכתב במפורש כי היוזמה אינה מהווה הקמת מפלגה חדשה, אלא שואפת 'לגרום למפלגות הקיימות להבין שאנחנו, הנשים החרדיות, רוצות וראויות לייצג את עצמנו בעצמנו'. גורמים העוסקים בתחום מעריכים כי מדובר למעשה ב'בלון ניסוי' שמטרתו לבחון את דופק הציבור – לראות כמה אנשים ישתתפו בהצבעה הפיקטיבית, שמופצת במימון בקבוצות ווצאפ חרדיות רבות, ומתוכם לגזור נתונים סטטיסטיים שישמשו בעתיד כלי ניגוח תקשורתי.
היתר הלכתי משולי המחנה
כדי להעניק למיזם כסות תורנית, ניתן למצוא באתר הפריימריז חוות דעת הלכתית מפורטת מאת הר' רפאל קרויזר, מרבני ישיבת ההסדר החרדית 'דרך חיים'. במסמך הארוך מנסה הר' קרויזר להסתמך על סברות שונות – החל מטענה שחברות בכנסת אינה מוגדרת כ'שררה' כיוון שאין בה כוח כפייה יחידני והיא אינה עוברת בירושה, ועד לתקדימים על גבאיות צדקה בעבר.
מסקנתו המסתכמת בכך ש'אין איסור בבחירת נשים כחברות כנסת', עומדת בסתירה קוטבית ומוחלטת לדעת כל גדולי ופוסקי הדור מכל החוגים והעדות, שאסרו באיסור חמור כל שינוי מרוח המסורת ומנהג הקהילות. זהותו של הרב המשיב מעידה אף היא על רוח המהלך: ישיבות הסדר חרדיות ומיזמים מסוג זה נתפסים בקרב הציבור החרדי כניסיון של שולי 'החרדיות המודרנית' לכרסם בעולם התורה.
זיכרונות מזירת הקרב: עשור לגלגול הקודם
כאמור, היוזמה הנוכחית מחזירה את הציבור החרדי עשור אחורה. בשנת 2012 הוקם ברשת מיזם 'לא נבחרות לא בוחרות', שהפך כעבור שלוש שנים לקראת בחירות תשע"ה לעמותה רשמית בשם 'נבחרות' בהובלת אסתי שושן. הקמפיין ההוא קרא לנשים חרדיות להחרים את המפלגות החרדיות – ש"ס ויהדות התורה – כל עוד אינן משלבות נשים ברשימותיהן לכנסת.
המהלך ההוא זכה לחיבוק עז ולסיקור נרחב מאמצעי התקשורת הכלליים, אך נתקל בחומה בצורה בתוך הרחוב החרדי. פה אחד הבהירו הרבנים כי מהות היות אדם 'חרדי' היא ההתבטלות לדעת תורה ולרוח ההלכה, ולא הליכה בתפיסות עולם חילוניות-פמיניסטיות במסווה של זכויות.
הלחץ הגיע עד לכתלי בית המשפט העליון, כאשר נתבעה אגודת ישראל. בדיון שנערך בעבר, כשנשיאת העליון דאז אסתר חיות הקשתה מדוע שלא לשלב נשים, השיבו נציגי המפלגה בחדות: 'אורח החיים החרדי רואה באישה מובילה ובעלת חשיבות עליונה, אך פעילותה לא צריכה להתבטא במישור הפוליטי כי הדבר אינו ראוי. זהו עניין של אמונה ואורח חיים'.
קשר למיזמים נוספים?
השאלה הגדולה שנותרה פתוחה כעת היא מי עומד מאחורי הפריימריז החדש. האם מדובר בגלגול נוסף של אותם ארגונים ישנים הפועלים כבר שנים כדי 'לחנך' את המגזר החרדי? או שמא מדובר בקבוצה חדשה של גורמים מהציבור החרדי-מודרני שמנסים את מזלם בשיטות דיגיטליות מתוחכמות יותר?
כזכור, לפני מספר חודשים דיווחנו על הגשת בקשה רשמית לרישום מפלגה חדשה בשם 'למען אחיי מפלגת כלל ישראל', שעלתה לאחר מכן בקמפיין אגרסיבי בהשקעה של מיליוני שקלים, כאשר על מסמכי יסוד המפלגה חתומים נשים, וכן בעבר גורמים במפלגה לא הביעו הסתייגות מנשים ברשימה.
האם כל המיזמים הללו – הפריימריז האנונימי, רישום המפלגה החדשה, והקמפיין האגרסיבי – הם חלק מאסטרטגיה מוכוונת ויוזמה מתואמת אחת? או שמא מדובר בניסיונות מקבילים ונפרדים של גורמים שונים? התשובות לשאלות אלו יתבררו ככל הנראה רק בהמשך.
0 תגובות