בדיוק לפני שנה, ימים ספורים לפני ראש השנה, בעיצומן של תקיפות אוויריות נרחבות של חיל האוויר על מעוזי חיזבאללה בביירות, מידע מודיעיני שהגיע לידי אמ"ן ויחידה 8200 באותם ימים הצביע על כך שמנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, אמור להיפגש בבונקר הסודי עם שניים מבכירי הציר האיראני בלבנון: מפקד כוח קודס האיראני, הגנרל עבאס נילפורושאן, ומפקד חזית הדרום של חיזבאללה, עלי כרכי.
המפגש הזה, לפי כתבה שפרסם העיתונאי רון בן ישי באתר Yent הוא זה שהיה הטריגר האחרון וההזדמנות הטובה לחיסול נסראללה ושינוי ההיסטוריה בכל האזור.
מפגש פסגה תחת אש
שלושת רבי המחבלים, תכננו להיפגש במתחם תת-קרקעי, שרק מעגל מצומצם של אנשי אבטחה ונאמנים ידע על קיומו. משימתם של סוכני המוסד הייתה לשתול את המכשירים החיוניים במקומות שתוכננו מראש, כדי לאפשר את הפעולה הבאה.
שעות לפני התקיפה ששינתה את פני המזרח התיכון התגנבו מספר סוכני מוסד לאזור דאחייה, כשהם נושאים חבילות מסוות היטב.
הסכנה לחייהם הייתה מיידית: אם היו נתפסים על ידי חיזבאללה, גורלם היה נחרץ. ואם המכשור שבחבילות היה נופל לידי האויב, ביטחון ישראל היה נפגע קשות.
הסוכנים נעו בסמטאות הצרות, נצמדו לקירות ובליבם תקווה כי חיל האוויר יימנע מתקיפה אווירית באזור בו הם פעלו, כפי שתואם עם המפעיל שלהם. המטרה: להגיע לבניין מגורים רב-קומות, שמתחתיו שכן בונקר המפקדה המרכזי והסודי של חיזבאללה.
רגע לפני שיצאו למבצע, התנהלה שיחה דרמטית בין הסוכנים למפעיל שלהם. הסוכנים הביעו חשש כי פעילות חיל האוויר עלולה לסכן אותם. המפעיל הצליח לשכנע אותם כי דווקא הגברת התקיפות תשמש כמסך עשן, שיאלץ את אנשי האבטחה של חיזבאללה לתפוס מחסה ויאפשר להם להתקרב ליעד מבלי להתגלות. הם הסכימו, ויצאו למשימה המסוכנת, אותה השלימו בהצלחה תחת מטח הפצצות כבד.
שפע של סייעתא דשמיא וטכנולוגיה חלומית שאפשרו דיוק קטלני
היכולות הטכנולוגיות ששימשו במבצע היו פרי פיתוח של מחלקת אמצעי הלחימה במשרד הביטחון, בשיתוף פעולה עם יחידות המודיעין וחיל האוויר, ועם החברות הביטחוניות רפאל ואלביט. הטכנולוגיה, שהושלמה בשנת 2022, נועדה להתמודד עם אתגרי חדירה ודיוק בעומקים משתנים, והייתה חיונית במיוחד לצורך המבצעים בלבנון ואף לסיכול פרויקט הגרעין האיראני.
מטרת הפיתוח הייתה להבטיח שהחימושים יפגעו בדיוק מירבי, גם בתוואי קרקע סלעי, שכן סטייה של מטר בודד עלולה להוביל לפספוס המטרה. הטמנת המכשור על ידי סוכני המוסד הייתה המפתח להצלחת המבצע ולחיסולו של חסן נסראללה.
אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם מכריזים עליו מלמעלה - המבצע יצא לדרך
ביום שישי, כ"ד אלול, 27 בספטמבר, סמוך לכניסת השבת, בשעה 18:20, הכל התכנס לשיאו. עשרה מטוסי F-15I ו-F-16I של חיל האוויר הטילו 83 פצצות במשקל טון כל אחת על האזור שבו שכנה המפקדה התת-קרקעית של חיזבאללה. הפצצות היו מצוידות במנגנוני הנחיה מיוחדים, שנועדו להבטיח דיוק מקסימלי, מעבר ליכולות ה-GPS הרגילות.
במהלך אישור המבצע, שר הביטחון דאז, יואב גלנט, דרש להכפיל את כמות הפצצות כדי לוודא שנסראללה לא יצליח לשרוד. בסופו של דבר, נסראללה חוסל יחד עם עלי כרכי, הגנרל האיראני נילפורושאן ועוד כ-300 אנשים, רובם פעילי חיזבאללה. חיסולו של מנהיג הארגון השיעי סימן למעשה את הכרעת חיזבאללה.
מאחורי הקלעים, ישראל כמעט והחמיצה את אחת ההזדמנויות החשובות בתולדותיה המבצעיות. עם קבלת "ידיעת הזהב" על מפגש סודי של חסן נסראללה עם יועציו בבונקר בביירות, התגלעו חילוקי דעות משמעותיים בצמרת הביטחונית של המדינה.
הרקע לחילוקי הדעות - וויכוח שהחמיץ את ההזדמנות הראשונה
שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל דאז הרצי הלוי תמכו בחיסול מיידי של נסראללה כבר ב-11 באוקטובר 2023. לטענתם, האיום מצפון, הכולל מעל 130 אלף טילים ורקטות, היה קיומי וחמור יותר מהאיום של חמאס, שכוחותיו נהדפו כבר מעבר לגבולות ישראל. הם האמינו כי יש לטפל תחילה באיום הקשה ביותר. התוכניות המבצעיות למהלומה אווירית ויבשתית על חיזבאללה כבר היו מוכנות במגירות המטכ"ל, המוסד ואמ"ן, וזאת לעומת תוכניות לחימה מול חמאס, שהיו עדיין בשלבי הכנה.
מנגד, ראש המוסד דדי ברנע, יחד עם השרים הטריים בני גנץ וגדי איזנקוט, התעקשו כי יש לרכז את המאמץ המלחמתי בחמאס. לטענתם, בשלב זה, חיזבאללה פעל ב"מערכה מוגבלת" בלבד, בעוד שחמאס עדיין החזיק ב-251 חטופים והמשיך בירי רקטות, מה שהצריך מענה מיידי. בנוסף, חששו שהתקפה נרחבת על חיזבאללה תגרור התערבות איראנית ותוביל למלחמה אזורית כוללת. החשש היה כי מלחמה כזו, שעלולה להכריח את ארצות הברית להתערב, תסכן בצורה חמורה את יכולות ההגנה של ישראל. הממשל האמריקני בהובלת ביידן, דרש מישראל להימנע מכל מהלך שיוביל להסלמה רחבה.
בסופו של דבר, ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריע: מטוסי חיל האוויר, שהיו כבר באוויר בדרכם לתקוף יעדים בלבנון, נקראו לשוב על עקבותיהם. הוחלט לרכז את המאמץ בחזית הדרומית, נגד חמאס.
מכתב המוסד ששינה את הכיוון
10 חודשים לאחר מכן, באוגוסט 2024, נתניהו קיבל מכתב דרמטי מראש המוסד, דדי ברנע. במכתב, ברנע הציג את עמדתו כי יש לפתוח במתקפת נגד כוללת בלבנון לכל המאוחר באוקטובר 2024. הוא הסביר כי הצבא הצליח לפרק את צבא הטרור של חמאס, וכי כעת יש להתמקד באיום של חיזבאללה, שמאלץ עשרות אלפי תושבי הצפון לחיות כפליטים.
כאמור, לפי אותו דיווח באתר Yent ברנע הדגיש את חלון ההזדמנויות הפוליטי בארה"ב: תקופת הבחירות לנשיאות, בה צפויים ביידן וטראמפ כאחד לתמוך במבצע ישראלי נרחב. הוא הזהיר כי לאחר הבחירות, במידה שקמלה האריס תיבחר, התמיכה האמריקנית עשויה להצטמצם.
בנוסף, ברנע ציין כי המוסד ואמ"ן הגיעו למיצוי יכולות מודיעיניות ומבצעיות, וכי יש לנצל אותן כדי להכריע את הארגון. בעקבות מכתב זה, קיבל נתניהו ב-12 בספטמבר 2024 את ההחלטה לפנות את הכוחות מעזה ולרכז אותם בצפון.
החל מאותו ערב, החל צה"ל בפעולה שיטתית לחיסול בכירי חיזבאללה. אחד הראשונים שחוסל היה פואד שוכר, הידוע בכינויו "מוחסן". שוכר, שהיה יד ימינו של נסראללה ויועצו המבצעי הקרוב, נטל מנסראללה, שאינו איש צבא, את המצפן המבצעי והכריח אותו לקבל החלטות מורכבות כמעט לבדו. כך נסללה הדרך לחיסולו.
0 תגובות