עם סיום ימי השבעה של האחים הבחורים החשובים אברהם ישעיהו וישכר דב שפיגל ז"ל, שנקטפו בדמי ימיהם כאשר טבעו באסון מחריד ובלתי נתפס בחוף ימה של נתניה, מתפרסם תיעוד מרטיט מניחום האבלים שערך ראש הישיבה, הגאון רבי שאול אלתר, בבית האב השכול הגאון רבי שלמה שפיגל.
ראש הישיבה נשמע כשהוא משתנק מבכי ומתקשה להוציא את המילים מפיו, והוא משמיע לאב את דבריה של אשת רבי מאיר, שמצאה את שני בניה כשהם מתים ואמרה לו: 'הלכו לבית המדרש'. והיתכן, שאל ראש הישיבה, בזמן כזה לומר דבר שאינו אמת?
אלא, הוא מיישב, שאכן זו האמת. הם הלכו לבית המדרש. וגם שני האחים הלכו לבית המדרש, ללמוד בישיבה של מעלה, סמוך לשכינה...
בהמשך הזכיר ראש הישיבה את דברי המהרש"א על דבריו של רבי יוחנן, שנהג לנחם אבלים כשהוא מציג שן של צעיר בניו שנפטר על פניו בחייו, לאחר ששכל עשרה בנים, 'דין גרמא דעשיראה ביר'. "והמהרש"א מפרש שביקש להזכיר את ה'את אשר יאהב ה' יוכיח'. את אותה קירבת ה' שרואים דווקא כשכואב. כי הרי את הילדים עצמם זוכרים עד הנשימה האחרונה. התשכח אשה עולה?"
וראש הישיבה מוסיף מילים נוקבות: "אנו יכולים רק ללמוד את המהרש"א. אך אתם..."
באותו הקשר, הזכיר כי אף הגר"א גניחובסקי זצ"ל, ששכל את בנו, הסכים שתמונת בנו המנוח תתלה בביתו, אך התנה שתחתיו יופיע הכתוב 'ואהבת את ה' אלוקיך'. כי זאת אמורים לזכור, את אותה קרבת ה'...
0 תגובות