פרק א' - לא רק לחסידים: בשבוע הקרוב נעסוק בדמותו של רבי ישעיה מקרסטיר, דמות אגדית שפורסמה בשנים האחרונות בעיקר על ניסי עכברים שנסו בזכות ברכתו, בחפצים אבודים שנמצאו על פי דבריו, ובתפילות שפעלו ישועות. הסיפורים הללו פועלים כאש קוצים בחצרות החסידים, אולם בציבור הליטאי, סיפורים אלו לא תופסים מקום חשוב, ובימים של ההילולא שעברנו בשבוע שעבר, הם קורצים בחצי חיוך כששומעים חסיד נלהב מספר על נס כזה או אחר.
יצאנו לסדרה מחקרית מגובה בעדויות אובייקטיביות מוקדמות אודות דמות אגדית זו של האדמו"ר רבי ישעיה מקרסטיר, ספוילר: ליטאים אתם עומדים לפתוח את הלסת ובגדול (וכן החסידים).
הסיפור מתחיל בכפר זבורוב שבהונגריה. ר' ישעיה'לה נולד להורים עניים מרודים, ובילדותו המוקדמת התייתם מאביו. אמו, שהתפרנסה כבלנית במקווה, גידלה את יתומיה בדוחק. כשגדל מעט, קראה לו ואמרה: "ילדי, לשום תכלית לא תוכל להגיע כאן בזבורוב. שמע בקולי, סע לליסקא, שם נמצא צדיק גדול שכל העולם נוסע אליו לעצה, שאל את הצדיק מה עליך לעשות, וכל אשר יורה לך עשה".
היא ארזה לו חבילה קטנה: חולצה, פת לחם וזוג תפילין, ובירכה אותו בדמעות. ("תולדות אנשי שם", קליוולנד תרצ"ט, עמ' 213)
בליסקא קיבל אותו הצדיק ר' הירשל'ה בחמימות ואמר: "הישאר בינתיים בביתי, ילדי, ובהמשך נראה מה לעשות". ישעיה'לה נשאר, למד, שימש, ועם השנים הפך לגבאי האישי של הרבי. הוא לא היה גבאי רגיל. כלשון אותו מקור: "זה היה בחור שכולו טוב - טוב ומטיב". הוא דאג לבחורי הישיבה, לחולים, ליולדות עניות. לא מש ממיטת חוליהם ולא עזב עני בלא מענה.
כאשר נפטר ר' הירשל'ה, ניגשו החסידים, רבנים וגדולי תורה ביניהם, לגבאי הצעיר וקראו: "יחי רבנו! ר' ישעיה'לה, אתה תהיה רבנו". הדבר עורר סערה בעולם החסידות. חתני הרבי הנפטר לא הכירו בו. ר' ישעיה'לה, שלא רצה לגרום עוגמת נפש, עזב את ליסקא ועבר לקרסטיר. (שם)
הפרט הראשון שמקורות הזמן מציינים בתיאורו על חייו בקרסטיר אינו ניסים אלא תיאור המטבח שבישל בכל יום עבור מאות בני אדם. לא בחגים או ביארצייטים, אלא בכל יום, ובמשך עשרות שנים. קרסטיר הייתה כפר קטן ללא מוסדות סיוע ממלכתיים, ללא רשת ביטחון סוציאלית, ללא קופות של עיריות עשירות. העניים, הנודדים, הרעבים, אלה שנפלטו מן היישובים הגדולים - כולם ידעו דבר אחד: אצל הרב בקרסטיר יש מה לאכול וכל ימות השנה, בכל שעות היום.
מפעל בסדר גודל כזה אינו מתנהל מאליו. הוא דורש ספקים קבועים, תורמים שיכולים לסמוך עליהם, ניהול יומיומי של מחסני ענק, יחסים עם הרשויות המקומיות, ותכנון מראש. ר' ישעיה'לה ניהל את כל המערכת הזאת לצד תפקידו כרב וכמנהיג רוחני, והצליח לשמור עליה גם בשנות רעב, כשל ימי מלחמה.
ואכן, בפרוטוקול ישיבת מועצת הכפר בּוֹדְרוֹגְקֶרֶשְׁטוּר מיום 27 במרץ 1914 תועד ר' ישעיה'לה מופיע בפני המועצה החילונית ועותר לפטור ממס צריכה על היין שהוא מייבא לכפר. הנימוק: רבי ישעיה'לה אינו צורך את היין בעצמו - הוא מחלק אותו לאביונים חינם אין כסף. המועצה דנה בבקשה, אישרה אותה, וקבעה במקום המס תשלום קצבה שנתית סמלית. (פרוטוקול[1] מועצת בּוֹדְרוֹגְקֶרֶשְׁטוּר מיום 27 במרץ 1914).
זוהי תעודה היסטורית שאיננה נתונה למחלוקת. מסמך מנהלי יבש המעיד על אדם שידע לעמוד לפני גוף חילוני, ולהוציא ממנו הכרה פורמלית בפעילות הצדקה שלו.
בשנת 1914, כאשר הטילה הונגריה הגבלות חמורות על חלוקת מזון עקב פרוץ המלחמה, קיבל ר' ישעיה'לה אישור חריג ורשמי לקבל מנות גדולות בהרבה מן המותר לאזרח יחיד. הממשלה ההונגרית, שלא נודעה בחיבתה המיוחדת ליהודים, הכירה בו כגוף סיוע ציבורי לגיטימי. הכרה זו נבנתה שנים ארוכות מראש, וכך הפקיד בבודפשט הכריע: ר' ישעיה'לה מאכיל מאות, והוא יקבל את מה שצריך להאכילם.
על האווירה בחצרו מעיד פרופ' יעקב כץ, שביקר שם בצעירותו: "בשנה הראשונה להיותי בישיבה נשמע קול ברבים כי במוצאי שבת יוצאים בצוותא לקרסטיר. כך נמצאנו אחי ואני עם בני גילי בקרון הרכבת שהלך ונתמלא בחסידים תחנה אחרי תחנה, ושירת הנוסעים גברה על הרעש של קשקוש הגלגלים... לפתע נפתחה אחת הדלתות ונכנס זקן בעל קומה נמוכה נתמך על זרועות מלוויו, שסללו לו את הדרך לראש השולחן". ("במו עיני", פרופ' יעקב כץ).
[1] מזכיר במעט את הנכתב על הבעש"ט בפנקסי עיריית מזבוז שם נכתב על הבעש"ט הקדוש שהיה "דוקטור לרפואה" והיה עוזר לחולים בכתיבת קמיעות.
מקורות:
- "תולדות אנשי שם", קליוולנד תרצ"ט
- פרופ' יעקב כץ, "במו עיני"
- פרוטוקול מועצת בּוֹדְרוֹגְקֶרֶשְׁטוּר, 27 במרץ 1914
- עיתון 'היינט', ווארשה, 13 במאי 1925
תודה רבה לידידי הרב מרדכי יעקובוביץ חוקר תורני ומטפל רגשי על העזרה בהכנת הכתבה.
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | מחבר הספרים 'המקומות הנדירים הקדושים והרטובים', 'עזה מאז ולתמיד', 'המקומות הקדושים בלבנון', ו'סודות המכבים' | לתגובות, הערות, לשליחת חומרים ורעיונות ולהזמנת הרצאות, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]
0 תגובות