בשמחה רבה התקבל הבחור שמואל שמעלקא פינטר, נכדו של האדמו"ר מזידיטשוב , בקרב עם ישראל עם שחרורו מהכלא הצבאי, שם ריצה עשרים יום בשל לימוד התורה הקדושה.
זמן קצר לאחר שחרורו בשבוע שעבר, הגיע הבחור יחד עם זקנו האדמו"ר מזידיטשוב ועם אביו הרה"ג ר' חיים פינטר, לביקור במעונו של האדמו"ר מצאנז בקיסריה. האדמו"ר קיבלם בשמחה רבה, וכך התנהלה השיחה ביניהם:
האדמו"ר מצאנז פתח וסיפר: אאדמו"ר זי"ע היה מספר, שכאשר הושיבו את הרה"ק רבי אהרן מקרייז צאנז זי"ע בבית האסורים, ביקשו מאביו מרן הדברי חיים זי"ע שיתפלל למען בנו שלא יישאר במאסר. השיב הדברי חיים: הרי יוסף הצדיק גם כן ישב במאסר, וכן המהר"ם מרוטנבורג והרה"ק מרוזין... וכשאמרו לו שיש בכך חילול השם, השיב מרן הדברי חיים: וכי זה חילול השם? חילול השם הוא כששוכחים מהשי"ת אפילו לרגע...
האדמו"ר מזידיטשוב הוסיף: גם הרה"ק המאור עינים מטשערנאביל זי"ע ישב בבית האסורים, ועוד צדיקים רבים.
האדמו"ר מצאנז המשיך: הוא לא התרגש מכך שהושיבו את בנו במאסר, ואכן הבן ישב שם תקופה ארוכה.
הרב חיים פינטר ציין: אנו נכדי הרה"ק מקרייז זי"ע דרך חתנו הרה"ק רבי משה מבארדיוב זי"ע.
האדמו"ר מצאנז אמר: לא רציתי לספר זאת כל עוד הבחור היה במאסר... לא הכל ניתן לחיקוי... אך עתה לאחר ששוחרר ברוך השם, אפשר לספר מעשה זה...
האדמו"ר מזידיטשוב העלה: החטא של הרב מקרייז היה משום שהטיל חרם על מי שלא ציית לדין תורה... אולי יש לאסוף כיום את הרבנים ולהקים בית דין שיטיל חרם על רודפי התורה ולומדיה... הרי בעל ה'שפע חיים' מצאנז זי"ע רצה לפני שנים רבות להקים ועידה כזו...
האדמו"ר מצאנז הסביר: הוא היה חכם הרואה את הנולד... הוא רצה לכנס עורכי דין חרדיים שירכזו את כל הנוגע לטובת היהדות החרדית מהצד המשפטי בארץ הקודש. אמנם כיום איני יודע אם זה יועיל, שהרי הם מתנהלים בחוצפה ויוהרא ועושים כרצונם, בלי לתת דין וחשבון, והם מרגישים שאינם כפופים לאיש.
רוב רובם של היהודים בארץ ישראל כיום יש להם אמונה בהשם יתברך, וגם יש להם הערצה מסוימת לתורה וליהדות, ואינם שונאים את לומדי התורה. אלא שהמסיתים בתקשורת עושים רעש גדול כאילו הם מייצגים את הרוב... אני רואה זאת פעמים רבות כשאני מגיע למקומות שאין בהם שומרי תורה ומצוות, מה שנקרא חילוניים, כאן בנתניה או בקיסריה - הם ניגשים לבקש ברכה וכדומה, מה שמוכיח שיש בהם אמונה.
קיסריה היא עיר שמאלנית, וכשאני הולך לטייל וקורה שבאה ממול אשה, הם עוברים מיד לצד השני, בלי שנבקש ובלי שום פעולה מצדנו. ויותר מפעם אחת קרה ששלחו את ילדיהם לבקש ברכה, אף שהם חילוניים לגמרי. ופעם בליל שבת עצר לידינו רכב, והנהג שהיה יהודי מבוגר פנה אלינו באידיש לשאול אם אנו זקוקים למשהו... הוא חשב שתעינו בדרך... ואחד השכנים כאן בא לומר שכל מה שנצטרך הוא יכול לעזור, ואף שהוא יודע שלא נאכל אצלו אבל אם נצטרך פעם מים וכדומה... כך הם רוב היהודים בארץ ישראל.
האדמו"ר מזידיטשוב סיפר: הלב שמחה מגור זצ"ל היה נוסע הרבה לחיפה, ופעם יצא לטייל ביום השבת ויצא מהסביבה החרדית, וניגש אליו יהודי חילוני שסבר שתעה בדרך, ואמר לו: רבי, לכל מקום בארץ שהרבי רוצה, אני אקח אותו...
האדמו"ר מצאנז המשיך: מצב המלחמה גרם להם בלבול גדול, ומי שאינו מבין את קדושת התורה, אי אפשר להסביר לו... ומצד שני מצב המלחמה גרם אצל רבים מאוד להתגברות באמונה, והם באים לבקש ברכות ושיתפללו בעדם. וכבר הזכרתי שבעת שהייתה העצרת ליד בית האסורים, והיו צריכים לתאם הכול עם הממונים, אמרו הם בעצמם שכואב להם כל המצב, ושהם עושים רק משום שהם מוכרחים לעשות כן.
האדמו"ר מזידיטשוב אמר: השפע חיים זי"ע כבר אמר על המסיתים הללו, שהם מהערב רב... אולי הם נשמות של כופרים ישנים ששלחו אותם לעולם כדי שיתקנו את מעשיהם, ולצערנו הם רק מקלקלים יותר... ההסתה נגד החרדים כבר חוצה כל גבול...
מרן האדמו"ר מצאנז הסביר: ישנם הרבה מהחופשיים שחוטאים רחמנא ליצלן, אבל אי אפשר לנו לדון אותם כי ברובם הם תינוקות שנשבו שאינם יודעים כלל מה אסור ומה מותר. וגם כשזועקים נגדנו זהו משום שרוצים שיהיה להם קל ונוח יותר. אבל אאדמו"ר זי"ע אמר שמי שרואים בו שנאה עזה נגד הדת והוא נלחם נגד שומרי תורה ומצוות, יש לומר שמקורו מהערב רב.
האדמו"ר מזידיטשוב סיפר: פעם הלכתי בתל אביב ברחוב, ואחד התחיל לצעוק עלי. שאלתי אותו מה אתה רוצה ממני, וענה לי: רצוני שתחזור בחזרה לפולין... כנראה שהזכרתי לו משהו מפולין...
האדמו"ר מצאנז גילה: בצעירותי כשהלכתי פעם ברחוב, רדף אחרי אחד עם מקל והכה אותי... אני שמח שלפחות קיבלתי מכה בעבור היותי יהודי...
האדמו"ר מזידיטשוב ציין: אבל השנאה אז לא הייתה כמו היום...
האדמו"ר מצאנז הסכים: ההסתה והריש גלי והחוצפה הגדולה, זה לא היה...
האדמו"ר מזידיטשוב: עורכי העיתונים...
האדמו"ר מצאנז: יש לשון בדברי חיים זי"ע בפרשת ויקהל שראשי העם יהיו מערב רב...
האדמו"ר מזידיטשוב: הרבי הזכיר בדרשה בעצרת את הווארט מבעל השפע חיים זי"ע על הגמרא בחגיגה (יח, א) "ירהבו הנער בזקן"... יש מעשה מהחתם סופר זי"ע שהיה נוסע ליערגן שליד פרעשבורג, והיה צריך לשלם על דירה. ופעם הציע לו יהודי את דירתו בחינם, ולאחר שבת שמע שהוא אומר שהרב מפרשבורג הוא פושע...
האדמו"ר מצאנז הסביר: כי ראה אותו סועד סעודת שבת ביום השבת בלי קידוש, שזה עבירה חמורה לדעתו... [בעל האכסניה, שהיה עם הארץ, סבר שגם ביום צריכים לומר ברכת קידוש כמו בליל שבת, וכיוון ששמע את החתם סופר אומר רק ברכת הגפן, סבר שאינו עושה כהוגן].
האדמו"ר מזידיטשוב המשיך: ואחר כך אמר החתם סופר שהוא נהנה מכך, כי כל ימיו היה מצטער כשהעלה על דעתו שיגיעו זמנים בהם יעמדו לישראל מנהיגים רעים ורועים שאינם נאמנים, שעלולים לגרום שלא יזכר שם ישראל עוד, כי העם ילכו אחריהם וינהגו על פי הוראותיהם שלא יהיו כדת התורה, ויתקיים אז המאמר "ירהבו נער בזקן".
אבל מהמעשה שאירע עמו הבין שטעה במחשבתו, כי הקב"ה נתן את התורה לעזין שבאומות (ביצה כה, ב), לבני ישראל שהם עם קשה עורף. ונוכח שלמרות שהוא רב זקן ויושב בישיבה בקהילה גדולה ומפורסמת, הוציא עליו אדם זה שמועה מגונה משום שהוא ידע מבית אבותיו שעושים קידוש בצהריים, והוא לא עשה כן. מזה מוכח שישראל קדושים הנאמנים לה', לא ישגיחו על המנהיגים הרעים, כי יעמדו בתוקף על מה שקיבלו מאבותיהם בלי לתת למנהיגים להסית אותם מדרכם.
האדמו"ר מצאנז אמר: כבר אמר רבי שמעון בר יוחאי שחס ושלום לא תשתכח תורה מישראל... מרן אאדמו"ר זי"ע היה רגיל לומר שהתורה לא תפשוט רגל... עם כל הקשיים שישנם, התורה הקדושה תנצח... עיקר התפילה צריכים על אלו שאין תורתם אומנתם, שלא ימשכו חס ושלום.
האדמו"ר מזידיטשוב: צריכים ישועות... יש מימרא מהשפע חיים זי"ע, כשמשתדלים למטה יש פעולה למעלה...
אני עוד זוכר את השפע חיים זי"ע כשבא לומר את ההספד על הגאון הרב מטשעבין זצ"ל בבכיות נוראות... זה היה לאחר כמה שנים שלא היה בירושלים, וכל ההיכל היה מלא באלפים רבים. תחילה התחיל בסוגיא דתרי ותרי, ואחר כך המשיך בדברי הספד.
האדמו"ר מצאנז: אני לא הייתי נוכח שם... זה היה בשנת תשכ"ו...
האדמו"ר מצאנז איחל לבחור שמואל שמעלקא נ"י שנשתחרר: "שמחנו כימות עיניתנו" - שהשמחה תהיה יותר מימות העינוי... היית שליח לקדש שם שמים ונבחרת לכך מן השמים להיות שליח בעבור כלל ישראל...
הגר"ח פינטער שאל: האם בני צריך לברך ברכת הגומל?
האדמו"ר מצאנז: בלא שם ומלכות, זה בוודאי אפשר לברך...
הבחור שמואל שמעלקא: שמעו את העצרת של חסידי צאנז בפנים בית האסורים, וזה היה חיזוק גדול...
האדמו"ר מצאנז: שנתראה מתוך שמחות.
ונפרדו לשלום.
0 תגובות