בצעד דרמטי שעשוי לשנות את פני המערכת הפיננסית בישראל, פרסמו משרד האוצר ורשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון להערות הציבור תזכיר חוק מקיף להסדרת הנפקת מטבעות דיגיטליים יציבים (Stablecoins) בישראל. המהלך ההיסטורי מוציא את שוק המטבעות היציבים מהשטח האפור אל תוך מסגרת מוסדית מפוקחת, ומעלה שאלה מרתקת: האם בעתיד הקרוב נוכל לשלם בקריפטו בקופה ובמכולת השכונתית?
התזכיר, שגובש במשך כשנה על ידי רשות שוק ההון בליווי אגף הכלכלן הראשי ובנק ישראל, מממש את החלטת הממשלה 204 ומעניק לראשונה מסגרת פיקוח ייעודית למטבעות שערכם מוצמד לנכסי ייחוס כגון השקל או הדולר. החוק מבוסס על סטנדרטים בינלאומיים מחמירים כמו ה-Genius Act האמריקאי ותקנות ה-MiCA של האיחוד האירופי.
מה הם מטבעות יציבים ומדוע הם שונים מביטקוין?
מטבעות יציבים מונפקים על ידי גופים פרטיים ומנוהלים על גבי רשתות בלוקצ'יין - יומן דיגיטלי מבוזר ומסונכרן. בניגוד למטבעות קריפטו תנודתיים כמו ביטקוין, המשמשים בעיקר כנכס ספקולטיבי ומאופיינים בתנודות חדות, המטבעות היציבים שומרים על יחס קבוע של 1 ל-1 מול מטבעות מסורתיים.
היתרון המרכזי: העברת כספים ישירה מארנק לארנק בתוך שניות, ללא תלות בשעות הפעילות של הבנקים ומערכות הסליקה המסורתיות. כיום פועלים בעולם למעלה מ-200 מטבעות יציבים בשווי כולל של מעל 300 מיליארד דולר, עם היקף פעילות חודשי של כ-2 טריליון דולר וקצב צמיחה שנתי של מעל 40%.
חמשת עוגני הפיקוח המרכזיים
התזכיר מעביר את השוק המקומי למסגרת בטוחה ומפוקחת דרך מספר עוגנים מרכזיים. ראשית, סמכויות הפיקוח יופקדו בידי הממונה על רשות שוק ההון, כאשר מנפיק יידרש להיות תאגיד ישראלי ולעמוד בדרישות הון עצמי, בדיקות יושר, כשירות נושאי משרה, ניהול סיכונים והגנת סייבר.
שנית, המנפיק יחויב להחזיק בכל עת נכסי גיבוי בשווי שאינו נופל מכלל התחייבויותיו. נכסים אלו יופרדו מההון השוטף, יוחזקו בחשבונות נאמנות, ויושקעו רק באפיקים סולידיים ונזילים - בעיקר פיקדונות בנקאיים קצרי טווח ואג"ח ממשלתיות. במקרה של משבר, נכסים אלו ישמשו קודם כל לפדיון כספם של המחזיקים.
שלישית, החוק יעגן את זכותו של הצרכן לדרוש מהמנפיק פדיון מיידי של המטבע בחזרה לכסף רגיל בשווי נכס הייחוס, ללא עמלה או חסמים מלאכותיים. רביעית, החברות יידרשו למנות דירקטוריון, מנכ"ל, רואה חשבון מבקר וממונה ציות, ולפרסם "מסמך גילוי" מפורט בעברית הכולל את מאפייני המטבע, מנגנון הייצוב והסיכונים.
חמישית, התזכיר אוסר על הטעיה, השפעה בלתי הוגנת או התקשרות עם קטינים. למפקח יוענקו סמכויות אכיפה רחבות, כולל עיצומים כספיים כבדים, צווים נגד פעילות ללא רישיון ומסלול פלילי במקרים חמורים. עבור מטבעות שהיקפם עלול להשפיע על היציבות הפיננסית של המדינה, ייקבע מנגנון פיקוח מיוחד בתיאום עם בנק ישראל.
ארבעה תחומים שישתנו מהקצה אל הקצה
הסדרת המטבעות היציבים צפויה לשנות את פני הכלכלה הדיגיטלית וחיי היומיום בארבעה תחומים מרכזיים. ראשית, העברות כספים וסיוע בינלאומי: שליחת כסף לחו"ל, כולל תרומות והעברות למוסדות או קרובי משפחה, תתבצע בתוך שניות, 24/7, בעלויות אפסיות וללא צורך באישורים בנקאיים מורכבים.
"המודל הזה מוזיל את זה מאוד והופך את ההעברה למיידית", מסביר אלי טובול, סגן בכיר לממונה על שוק ההון. "זה כמו להעביר קובץ או וואטסאפ - זו אלטרנטיבה למערכות הישנות של סוויפט. חברות כמו פפאיה גלובל כבר מאפשרות תשלומי שכר וספקים במטבעות יציבים כדי לעקוף את מגבלות המערכת המסורתית".
שנית, כסף חכם ומתוכנת (Agentic Payments): הטכנולוגיה מאפשרת לייצר פתרונות נאמנות אוטומטיים ובטוחים לחלוטין באמצעות קוד. לדוגמה, בעסקת רכישה או שכירות, הכסף שנשלח ישתחרר ויעבור למוכר אוטומטית רק לאחר שיתקבל אישור דיגיטלי מוסמך על העברת הבעלות או קבלת המפתח. בטווח הארוך, סוכני בינה מלאכותית יוכלו לבצע מיקרו-תשלומים ורכישות באופן עצמאי. בנוסף, המסחר במט"ח יהפוך לרציף 24/7.
האם נוכל בקרוב לשלם בקריפטו במכולת?
השאלה המרכזית שמעסיקה רבים: האם נוכל בקרוב לשלם במטבעות דיגיטליים במכולת השכונתית? התשובה המורכבת: זה תלוי בסוג המטבע. עם ביטקוין או את'ריום זה כנראה לא יקרה, כי הם אינם מתאימים לקניות יומיומיות. מכולת שכונתית אינה יכולה לקבל מטבע שבבוקר שווה 10 שקלים ובערב צונח ל-7 שקלים.
מעבר לכך, כל קנייה של חלב בביטקוין נחשבת כיום ברשות המסים כ"מכירת נכס" שיוצרת אירוע מס ומחייבת חישובי רווחי הון - סיוט בירוקרטי לצרכן הממוצע. לעומת זאת, עם מטבעות יציבים התשובה היא בהחלט כן. כאן בדיוק נמצאת הבשורה הגדולה של החוק החדש, המוסדר סביב מטבעות דיגיטליים שצמודים אחד-לאחד לשקל או לדולר.
כשהמטבע יציב, מגובה ומפוקח ב-100%, הוא יכול לתפקד בדיוק כמו המזומן בארנק, רק על גבי תשתית דיגיטלית מהירה ובטוחה. כדי שהחזון הזה יתממש בקופות, נדרשים שני צעדים משלימים: הטמעה טכנולוגית של ארנקים דיגיטליים בקופות בתי העסק באמצעות סריקת קוד QR פשוטה, ופתרון מכשול המס.
רשות המסים ומשרד האוצר יצטרכו לקבוע שמטבע יציב שקלי דינו כדין שקל רגיל לכל דבר ולא כדין נכס או מניה, על מנת למנוע חובת דיווח על כל רכישה קטנה. רביעית, תחרות משקית ושילוב השקל הדיגיטלי: המהלך יעודד תחרות עזה מול הבנקים וחברות האשראי, ויוזיל את יוקר המחיה דרך הפחתת עמלות הסליקה של בתי העסק.
בעתיד, המטבעות הפרטיים הללו יפעלו בסנכרון טכנולוגי מלא לצד "השקל הדיגיטלי" הרשמי שמפתח בנק ישראל, ויחד ירכיבו מערכת תשלומים מתקדמת ויציבה. כזכור, רשות שוק ההון אישרה לראשונה לחברת ביטס אוף גולד להנפיק מטבע דיגיטלי יציב בישראל, לאחר פיילוט של שנתיים.
מה המצב בשוק הישראלי כיום?
נכון להיום, פועלים בישראל 9 בעלי רישיונות למתן שירותים פיננסיים בנכסים דיגיטליים (בהם ביטס אוף גולד, Bit2C ו-איטורו), כאשר 5 מהם ניתנו מתחילת השנה הנוכחית. לאחרונה אף הוענק רישיון לחברת ביטס אוף גולד להנפקת המטבע היציב השקלי הראשון, "Bils". עם זאת, בתעשייה מבהירים כי הדרך להצלחה חסומה כרגע בגלל פלונטר מיסויי אחד.
יובל רואש, מנכ"ל ביטס אוף גולד, מתריע: "בנוסחו הנוכחי, התזכיר עדיין לא פתר את הנושא המיסויי, וזה אתגר מרכזי. כיום, בגלל שמטבע יציב מוגדר כנכס, כל המרה שלו עשויה לייצר 'אירוע מס' על הנייר – אפילו אם הרווח הוא אפס מוחלט. החברות עלולות להידרש לבצע ניכוי מס במקור, ובלי פתרון והחלטה בין-משרדית, זה משהו שישאיר את התחום מאחור".
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', מסר: "מדינת ישראל פועלת לייצר מסגרת רגולטורית מתקדמת שתאפשר חדשנות, תחרות וצמיחה, לצד שמירה על יציבות פיננסית והגנה על הציבור. אנו מחויבים לעודד השקעות והובלה טכנולוגית."
עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, הוסיף: "תזכיר החוק ייצור ודאות רגולטורית שתאפשר את התפתחות השוק בישראל ויסייע למיצובה של ישראל בחזית החדשנות הפיננסית. המסגרת מבטיחה שההתפתחות תיעשה באופן אחראי ומפוקח תוך שמירה על אמון הציבור והגנה על המשתמשים." ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, סיכם: "הסדרת התחום היא נדבך מרכזי בחזון הממשלה לצמיחה מבוססת טכנולוגיה. אני בטוח שהתזכיר יאפשר התפתחות של מודלים עסקיים חדשניים מבוססי בלוקצ'יין, תוך הפחתת חסמי כניסה ועידוד פעילות כלכלית בישראל".
מה הצעד הבא? פרסום התזכיר נועד לשיתוף הציבור. בשבועות הקרובים תקיים רשות שוק ההון סדרת שולחנות עגולים ודיונים מקצועיים עם חברות פינטק, מומחי אקדמיה, גורמי ממשל ובנקים כדי לגבש את הנוסח הסופי, שיעבור לאחר מכן להליך חקיקה בכנסת. בינתיים, הרשות מפעילה "ארגז חול רגולטורי" (Sandbox) כדי לאפשר לשוק להמשיך להתפתח וללמוד את הנושא בפועל.
0 תגובות