בהחלטה דרמטית שמעמידה את מדינת ישראל בפני משבר מוסדי חריף, הוציא היום (רביעי) הרכב מורחב של בית המשפט העליון צו ביניים המקפיא את כניסתו לתפקיד של מבקר המדינה הנבחר, עו"ד מיכאל ראבילו. על ההחלטה חתומים הנשיא יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטות דפנה ברק-ארז, גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן.
המשמעות המיידית של פסיקת בג"ץ היא שהחל מיום ראשון הקרוב, עם סיום כהונתו הרשמית של המבקר המכהן מתניהו אנגלמן, תיוותר מדינת ישראל ללא מבקר מדינה פעיל. צו המניעה יעמוד בתוקפו ללא הגבלת זמן, עד אשר יכריע בית המשפט באופן סופי בעתירות שהוגשו נגד המינוי.
השופטים ציינו בהחלטתם כי הם זקוקים ל"שהות מספקת" לצורך כתיבת פסק הדין, וזאת למרות לוח הזמנים הדחוק ובידיעה ברורה שהקפאת המינוי תותיר את התפקיד מיותם. ההחלטה מעניקה רוח גבית לשורה של עתירות שהוגשו בשבועות האחרונים על ידי גורמים פוליטיים וארגוני חברה אזרחית מהשמאל.
רשימה ארוכה של עותרים נגד המינוי
בין העותרים נגד מינויו של ראבילו נמנים התנועה לאיכות השלטון, לשכת עורכי הדין, סיעת המחנה הממלכתי, סיעת יש עתיד, ח"כ קארין אלהרר, ח"כ נעמה לזימי וארגון "אחים לנשק". מנגד, הכנסת, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, ראש הממשלה וסיעת הליכוד התייצבו מול בג"ץ והגנו על בחירתו הדמוקרטית והחוקית של ראבילו.
בעתירות נטען כי בסבב הבחירה השני נפגעה "חשאיות ההצבעה" לאחר שחלק מחברי הכנסת מהקואליציה תיעדו את הצבעתם במכשירים הסלולריים מאחורי הפרגוד. אולם הייעוץ המשפטי של הכנסת הבהיר לבג"ץ באופן חד-משמעי כי לא נפל כל פגם היורד לשורש העניין שמחייב את פסילת ההצבעה.
"הכנסת כבר אמרה את דברה"
עו"ד מיכאל ראבילו נבחר לתפקיד בתחילת החודש על ידי מליאת הכנסת בתום הליך דמוקרטי שכלל שני סבבי הצבעה, בהם זכה לתמיכה החוקית הנדרשת של 61 חברי כנסת. במהלך הדיונים בבג"ץ הפעילו השופטים לחץ כבד על נציגי המדינה ו"רמזו" כי על הכנסת לערוך בחירות חוזרות.
יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, סירב בתוקף להצעת הפשרה של השופטים וסירב לבטל את הכרעת הריבון. בתגובה רשמית שהועברה לבג"ץ, הבהיר אוחנה: "הכנסת כבר אמרה את דברה". בעקבות סירובו של אוחנה להתקפל בפני הרשות השופטת, ובמחיר של שיתוק מוסד מבקר המדינה, החליט בית המשפט להחריף את הצעדים ולהוציא את צו הביניים המפקיע זמנית את כניסתו לתפקיד של המבקר הנבחר.
ההחלטה הנוכחית מעוררת שוב ביקורת ציבורית נוקבת בימין על נטייתו של בית המשפט העליון להתערב בהליכים פנים-פרלמנטריים ולפגוע בתפקודן התקין של מערכות המדינה.
0 תגובות