ארבעה חודשים לאחר חיסולו של המנהיג העליון בפתח המלחמה, איראן נערכת לאירוע שנועד לנעול עידן ולהפגין עוצמה בלתי מתפשרת מול העולם כולו. עם צפי דמיוני של עד 35 מיליון משתתפים וכוננות ביטחונית בשיא חסר תקדים, טהרן מתמרקת לטקס הפרידה מעלי ח'אמנהאי. אולם, במוקד האירוע עומדת החלטה פוליטית נפיצה שמעוררת סערה דיפלומטית.
משרד החוץ האיראני הודיע רשמית כי אף מדינה אירופאית לא הוזמנה להלוויה. בטהרן לא הסתפקו רק באי-ההזמנה, אלא ליוו את הצעד בהצהרה חריפה לפיה האירופאים בחרו ב"צד הלא נכון של ההיסטוריה" במהלך מלחמת 12 הימים ומלחמת הרמדאן. גורמים במשרד החוץ האיראני מדגישים כי מדובר ב"התעלמות דיפלומטית" מכוונת, המהווה הצצה לאופן שבו ייראו היחסים העתידיים בין איראן למערב.
הלוויה היסטורית בהיקף חסר תקדים
כפי שדווח בבבלי, איראן מתכוננת למה שנראה כהלוויה הממלכתית הגדולה ביותר בהיסטוריה. גורמים רשמיים ברפובליקה האסלאמית הודיעו כי טקסי הפרידה והקבורה של המנהיג העליון לשעבר יתקיימו בין ה-4 ל-9 ביולי 2026, זאת לאחר עיכוב ממושך מאז נהרג במתקפה משולבת של ארצות הברית וישראל ב-28 בפברואר השנה.
ההערכות הרשמיות של רשויות האכיפה באיראן מדברות על מספרים שקשה לתפוס: בין 18 ל-35 מיליון בני אדם צפויים להשתתף בטקסים השונים ברחבי המדינה. בטהרן לבדה, העירייה נערכת לקליטה של כ-20 מיליון איש וקרוב לשני מיליון כלי רכב שיזרמו לבירה. מעבר להמונים המקומיים, משלחות וקבוצות של מאמינים מעיראק, אפגניסטן, פקיסטן, הודו ומדינות נוספות כבר הודיעו על הגעתן.
"אירופה לא מוזמנת, אבל המכליות שלהן עדיין כן"
ברשתות החברתיות יש מי שרואה בכך הבהרה של מדיניות החוץ האיראנית החדשה, אחרים מצביעים על המתח הגובר סביב נתיבי השיט. כפי שנכתב באחת התגובות: "אירופה לא מוזמנת, אבל המכליות שלהן עדיין כן. בואו נראה מי ימצמץ ראשון בהורמוז". הדברים משקפים את המתח הגובר בין איראן למערב, כאשר הרפובליקה האסלאמית משרטטת קווים אדומים חדשים מול היבשת הישנה.
הלוויית הענק, שצפויה להיות מהגדולות בהיסטוריה המודרנית, הופכת מזירת אבל לזירה פוליטית בוערת. הטקס המורכב יתפרס על פני מספר תחנות מרכזיות: ב-4-5 ביולי גופתו של ח'אמנהאי תוצב במוסאלה הגדול בטהרן לטובת פרידת הציבור, ב-6 ביולי תתקיים תהלוכת ענק ברחובות טהרן, ב-7 ביולי הטקסים יעברו לעיר קום, וב-9 ביולי הקבורה הסופית תתקיים בהאימאם רזא בעיר משהד.
משבר תאולוגי ופוליטי
כפי שדווח בבבלי, העיכוב הממושך בקבורת המנהיג העליון לשעבר עומד בסתירה מוחלטת להלכה השיעית, המחייבת קבורה מהירה. כבר חלפו 60 יום מאז כניסת הפסקת האש לתוקף בין איראן לארצות הברית, ובמהלך תקופה זו נערכו הלוויותיהם וקבורתם של מפקדים ובכירים אחרים שנהרגו במתקפה, אך גופתו של ח'אמנהאי נותרה ללא מנוחה.
בינתיים, הדיונים ברשתות כבר הופכים ל"זירת קרב", כשהעולם כולו עוקב בדריכות אחר הצעד הבא של המשטר ביום שאחרי המנהיג. ההחלטה לא להזמין את אירופה להלוויה מהווה אות ברור למדיניות החוץ האיראנית החדשה, שמנסה להפגין עוצמה ועצמאות מול המערב, תוך שהיא משרטטת את גבולות היחסים העתידיים.
0 תגובות