ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום (ראשון) לקריאה שנייה ושלישית את תוכנית משרד האוצר להקמת מאגר נתוני אשראי המיועד לעסקים קטנים ובינוניים. המהלך, שגובש בשיתוף פעולה עם משרד המשפטים ובנק ישראל, מהווה נדבך מרכזי במאמצים להגברת התחרות בשוק הפיננסי והורדת יוקר המחיה.
החוק החדש נועד לטפל בכשל מבני עמוק בשוק האשראי של המגזר העסקי הקטן והבינוני. על פי הנתונים, כ-92% מהעסקים הקטנים והבינוניים נאלצים לקחת אשראי מהבנקים, כאשר 83% מתוכם נוטלים את האשראי ישירות מהבנק שבו מנוהל חשבון העובר ושב שלהם.
פתרון לתופעת 'הלקוח השבוי'
תלות זו מייצרת מצב של 'לקוח שבוי' ומאפשרת לבנקים ליהנות מ'פרמיית לקוח שבוי' - גביית ריביות גבוהות יותר בשל העובדה שהמידע הפיננסי נשאר אצלם בלבד. המאגר החדש ינגיש מידע פיננסי מהימן לגורמי מימון נוספים בשוק, יאפשר להם לבצע תהליכי חיתום מהירים ומדויקים יותר, ובכך ירחיב את היצע האשראי ויפחית את עלויות המימון.
על פי ההערכות המקצועיות, פתיחת השוק לתחרות צפויה להוביל לחיסכון של לפחות 1.5 מיליארד שקלים בשנה עבור העסקים הקטנים והבינוניים. חיסכון משמעותי זה צפוי להתגלגל בסופו של דבר אל הצרכנים ולתרום להפחתת יוקר המחיה הכללי.
הקלות משמעותיות בדירוג הפיננסי
בנוסף לפתיחת השוק לתחרות, החוק כולל שתי הקלות משמעותיות בתחום הדירוג הפיננסי. ראשית, משך הזמן שבו נשמרים נתוני אשראי שליליים יקוצר דרמטית משלוש שנים לשנה אחת בלבד, דבר שיאפשר ללקוחות להתאושש מהר יותר ולחזור לקבל אשראי בזמן קצר.
שנית, בעת אירועי חירום, הממונה על נתוני האשראי יהיה מוסמך להחריג באופן מיידי נתונים שליליים של לקוחות, כדי למנוע פגיעה ישירה בתנאי האשראי שלהם. מנגנון זה נועד להגן על עסקים בתקופות משבר.
מבוסס על הצלחה מוכחת
היוזמה הנוכחית מתבססת על ההצלחה המוכחת של מאגר נתוני האשראי למשקי הבית. מחקר שביצע בנק ישראל הראה כי המאגר הצרכני הצליח לצמצם את פערי המידע בין הבנקים לגופים פיננסיים חוץ-בנקאיים, הכניס שחקנים חדשים לשוק, הגביר את התחרות והוזיל את עלויות האשראי לציבור הרחב.
הצעת החוק היא תולדה של עבודת מטה מקצועית, רציפה ומבוססת נתונים בין אגף התקציבים במשרד האוצר, משרד המשפטים ובנק ישראל. שיתוף פעולה מתואם זה הוביל לנוסח מאוזן אשר מחדד את התחרות ומוזיל עלויות, ומאידך שומר בקפידה על יציבותה של המערכת הפיננסית ועל פרטיותם של האזרחים.
0 תגובות