מחקר כלכלי מקיף שפורסם היום (ראשון) על ידי ארגון "השומר החדש" ומכון ריפמן לפיתוח הנגב חושף נתונים מדאיגים: משבר המשילות והפשיעה המאורגנת גובים מהציבור הישראלי כ-23 מיליארד שקלים בשנה. הנזק המצטבר מתורגם לעלות ישירה של כ-8,000 שקלים בשנה לכל משק בית בישראל - "מס טרור שקט" שמשולם לארגוני הפשע במקביל למיסים הרשמיים למדינה.
הממצאים מבוססים על הצלבת נתונים רשמיים של משרד האוצר, רשות המסים, דוחות מבקר המדינה וסקרים ארציים נרחבים. מהמחקר עולה כי אחד הגורמים המרכזיים לעליית יוקר המחיה בישראל אינו נובע מגורמים חיצוניים כמו מחירי האנרגיה העולמיים, אלא דווקא מפעילותם של ארגוני הפשיעה וחוסר האכיפה המשטרתית.
הפרוטקשן מייקר כל דירה בעשרות אלפי שקלים
המחקר מפרט שורה של השלכות קשות על מגזרי המשק השונים. בענף הבנייה והדיור, תשלומי הפרוטקשן לארגוני הפשיעה באתרי הבנייה מגיעים לעד 5% מסך תקציב הפרויקט. עלות זו מתגלגלת במישרין למחירי הדירות הרשמיים ומייקרת כל דירה חדשה בישראל בעשרות אלפי שקלים.
בענף החקלאות והמזון, הטרור החקלאי והפגיעה המתמשכת בידיים העובדות מצמצמים משמעותית את היצע התוצרת המקומית ומייקרים את מחירי הפירות והירקות. המחקר מעלה כי חקלאים נאלצים לשלם עד 20% מעלויותיהם עבור "שירותי שמירה" כפויים. נתון מבהיל נוסף מראה כי כ-93% מהחקלאים בגליל המזרחי וכ-90% מהחקלאים בהר הנגב דיווחו באופן רשמי כי חוו סחיטה ואיומים.
בשוק הרכב והביטוחים, בשל היקפי גניבות הרכב הנרחבים, הפריצות והוונדליזם ברחבי הארץ, נרשם בתוך שנתיים בלבד זינוק מצטבר של עד 56% בפרמיות ביטוח הרכב שמשלמים אזרחי ישראל.
"הציבור משלם מס כפול - פעם למדינה ופעם לפשע"
יואל זילברמן, מייסד ומנכ"ל ארגון "השומר החדש", התייחס לממצאי הדוח והגדיר את המצב כמשבר לאומי: "הציבור בישראל משלם כיום מס כפול - פעם אחת למדינה ופעם שנייה לארגוני הפשיעה. בכל חשבון בסופר, בכל חידוש ביטוח רכב ובכל משכנתא על רכישת בית, מסתתר מחיר חוסר המשילות. זו כבר לא בעיה של הפריפריה בלבד, אלא פגיעה ישירה בכל בית בישראל".
זילברמן אף התריע מפני הצפת השטח בנשק בלתי חוקי, שלדבריו מהווה איום אסטרטגי וקיומי על המדינה: "יש כיום בין 300 ל-450 אלף נשקים לא חוקיים בישראל. באזורים מסוימים זה מרגיש כמו אוגדות שלמות. מאז תחילת המלחמה, לאחר רגיעה קצרה של מספר חודשים, המצב התפוצץ מחדש ובעוצמה הרבה יותר גדולה. העבריינים מבינים שהמדינה ויתרה, וצעירים נוספים נכנסים לתחום בגלל הכסף הקל ומחוסר הרתעה של המערכת".
הנפגעים הראשונים: דור העתיד
און ריפמן, סמנכ"ל חינוך ומייסד שותף בארגון, הוסיף היבט חברתי-חינוכי המושפע ישירות מהנטל הכלכלי: "המס השקט הזה גורם לכך שמשפחות רבות קורסות תחת נטל יוקר המחיה, ואינן מצליחות לממן לילדיהן חוגים, שיעורי העשרה או מסגרות הכנה לצה"ל. הנפגעים הראשונים מחוסר האכיפה הכלכלית הזו הם דור העתיד".
חגי רזניק, ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב ומנכ"ל משרד הבינוי והשיכון לשעבר, הסביר כי מדובר בכשל מבני עמוק: "במשך שנים נוצרו באזורים שונים מרחבים שבהם המדינה אינה הגורם המארגן היחיד של הפעילות הכלכלית. כשיזמים וקבלנים פועלים בתנאי איומים ואי-ודאות, המשק כולו מאבד מנועי צמיחה. המענה חייב להיות משולב: אכיפה משטרתית אפקטיבית לצד כלים כלכליים שיחזירו את הריבונות למדינה".
בעקבות הממצאים, פנו מנסחי הדוח לממשלה בדרישה דחופה להוביל תוכנית לאומית משולבת. התוכנית הנדרשת כוללת את חיזוק הנוכחות והאכיפה בשטח, הפעלת כלים של אכיפה כלכלית ממוקדת נגד צינורות החמצן של ארגוני הפשיעה, והגברת ההגנה הפיזית על אתרי בנייה ושטחים חקלאיים. לטענתם, החזרת המשילות והריבונות לאזורי הפריפריה היא הצעד הכלכלי הדחוף והיעיל ביותר שביכולתה של הממשלה לבצע כעת על מנת להוריד את יוקר המחיה באופן מיידי.
0 תגובות