עונת הרחצה בעיצומה, אך לצד המדוזות המוכרות, מין פולש ומסוכן במיוחד מאיים כעת על המתרחצים, הילדים ובעלי החיים בחופי ישראל. דג האבו-נפחא, הידוע גם בשמו המדעי לגינון מוארך, נושא רעלן עצבי קטלני ומתפשט במהירות לאורך קו החוף. לאחר מספר מקרי הרעלה קשים של כלבים ועקיצות ילדים, מזהירים המומחים ברשות הטבע והגנים: "אל תיגעו בו, אל תאספו אותו ובטח שאל תאכלו אותו".
הדג המסוכן, שהגיע לים התיכון מהים האדום דרך תעלת סואץ, מבסס את מעמדו כטורף-על במימינו ומציב איום ממשי על השוהים ברצועת החוף. הוא יכול להגיע לאורך של למעלה ממטר, מצויד בסט שיניים חזק במיוחד ובפה דמוי מקור המסוגל לחדור עץ ומתכת. אך מעבר לנזק הפיזי, הסכנה המרכזית היא כימית.
רעלן קטלני שאינו נהרס בבישול
הדג ספוג ברעלן עצבי עוצמתי בשם טטרודוטוקסין, הנחשב לאחד הרעלים החזקים בטבע. ד"ר דני מוריק, ראש תחום פתולוגיה ימית בתחנת מוריס קאהן לחקר הים, מזהיר כי הרעל אינו נהרס בבישול, באפייה או בטיגון, ולכן הדג אסור לחלוטין למאכל. הרעלן פוגע במערכת העצבים ובהעברת האותות לשרירים, ועלול להוביל במהירות לשיתוק שרירי הנשימה, לחנק ולמוות.
בשבועיים האחרונים ניצלו חייהם של שני כלבים, קארמה ומייקי, לאחר שבאו במגע עם הדג על החוף. נדב רייך, ביולוג ימי במקצועו, טייל עם הכלבה שלו קארמה בחוף בית ינאי. עם חזרתם לרכב, קארמה החלה להקיא ללא הפסקה, נראתה תשושה ופיתחה תסמינים עצביים קשים. במהלך הפינוי הדחוף לבית החולים הווטרינרי "כרמל-ים" במאיר שפיה, היא החלה להיחנק ואיבדה את הכרתה. היא הורדמה והונשמה, ורק הודות לתושיית הבעלים והווטרינרים חייה ניצלו והיא התאוששה כעבור 48 שעות.
כלב נוסף בשם מייקי אושפז במצב קשה ביחידת טיפול נמרץ וניצל ברגע האחרון, לאחר שליקק ואכל חלק קטן מדג אבו-נפחא שהיה מוטל על החול.
דייגים משאירים דגים רעילים על החול
ברשות הטבע והגנים מסבירים כי חלק גדול מהסכנה נובע מהתנהגות של דייגים חובבים ומסחריים. הדייגים מעלים בחכתם או ברשתם דגים שאינם אטרקטיביים למאכל, ובמקום להחזירם למים או לזרוק אותם לפח, הם משאירים אותם גוססים או מתים על החול. התוצאה היא שילדים סקרנים או בעלי חיים נוגעים בהם ונפגעים.
לאחרונה נרשמו שלושה מקרים שונים שבהם ילדים הרימו דגי אראס מקו המים ונעקצו קשות מקוציהם הארסיים. במקביל, גולש נעקץ בתוך המים מדג זהרון הדור – מין פולש ארסי נוסף שמתפשט באזורנו. הפגיעה של האבו-נפחא בדייגים היא גם כלכלית: בכרתים ובחופי יוון מדווחים דייגים כי להקות הלגינון המוארך קורעות להם את הרשתות וטורפות את שלל הדגים מתוך הסירות, מה שמסב לכל סירת דיג נזק שנתי ממוצע של כ-8,500 אירו.
המדוזות? השנה הן הבעיה הקטנה
על פי נתוני היישומון "מדוזות בעם" ודיווחים מרשות הטבע והגנים, נחילי המדוזות הקיץ דלילים יחסית ונצפו באופן מפוזר בלבד באזורי חיפה, דור-הבונים, נתניה, בת-ים ואשדוד. ד"ר גור מזרחי, חוקר בבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה, מסביר כי מדובר במחזוריות טבעית: "מדוזות תלויות מאוד במזג האוויר, ורוחות חזקות או ים עולה מפזרים אותן. כאוכלוסייה פרימיטיבית יש להן שנים של עלייה ושנים של ירידה, והשנה אנחנו רואים פחות".
הנחיות בטיחות מצילות חיים
רשות הטבע והגנים מפרסמת הנחיות בטיחות חיוניות לציבור:
חל איסור מוחלט לגעת בדג אבו-נפחא, גם אם הוא נראה מת לחלוטין ונפלט אל החוף. הרעלן פעיל וקטלני גם בדג מת.
השגיחו בשבע עיניים על ילדים וכלבים בסמוך לקו המים כדי למנוע מהם להרים, ללקק או לבלוע דגים זרוקים.
פנייה דחופה לטיפול: במקרה של עקיצה, נגיעה או חשד להרעלה (תסמינים כמו הקאות, חולשה, רעידות או קשיי נשימה), יש לפנות מיד לקבלת טיפול רפואי או וטרינרי בבית חולים.
פנייה לדייגים: נתקלתם בדג שאינכם רוצים בו? החזירו אותו מיד למים (אם הוא חי) או השליכו אותו לפח אשפה סגור. אל תעזבו אותו על החול.
0 תגובות