בבלי
נוהל גילוי מרצון

1.89 מיליארד ש"ח שלא דווחו: זה מה שהסתירו הישראלים מרשות המסים

823 בקשות לגילוי מרצון הוגשו לרשות המסים • הון בהיקף של 1.89 מיליארד ש"ח דווח | שכר דירה, נכסים דיגיטליים וחשבונות בחו"ל בראש הרשימה (כלכלה בארץ)

רשות המיסים (צילום: FLASH90)

נוהל גילוי המרצון של רשות המסים הסתיים לפני כשבוע, לאחר שנה שבה התאפשר לאזרחים לדווח מיוזמתם על הכנסות והון שלא דווחו. עד למועד סיום הנוהל הוגשו לרשות המסים 823 בקשות לגילוי מרצון, שבהן דווח על הון בהיקף כולל של כ-1.89 מיליארד ש"ח.

סכום קרן המס המשוער במסגרת בקשות אלה עומד על כ-152.6 מיליון ש"ח. כמחצית מהבקשות הוגשו במהלך החודש האחרון שבו היה הנוהל בתוקף, מה שמעיד על גל אחרון של פניות לקראת סגירת החלון.

הנוהל, שפורסם בלפני למעלה משנה באישור היועצת המשפטית לממשלה, אפשר למי שעברו על חוקי המס לדווח מיוזמתם על הכנסות והון שלא דווחו, לשלם את מלוא המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי, בכפוף לתנאים שנקבעו בו. הנוהל חל על כלל מערכי המס – מס הכנסה, מע"מ, מכס ומיסוי מקרקעין.

שכר דירה בראש הרשימה

התחומים המרכזיים שעליהם דיווחו המבקשים היו הכנסות משכר דירה, רווחים מנכסים דיגיטליים וחשבונות בנק בחו"ל. בתחום הכנסות משכר דירה הוגשו 324 בקשות, שבהן דווח על הון בהיקף של כ-358.2 מיליון ש"ח ועל מס משוער בסך של כ-32.3 מיליון ש"ח.

בתחום הנכסים הדיגיטליים הוגשו 203 בקשות, שבהן דווח על הון בהיקף של כ-482.5 מיליון ש"ח ועל מס משוער בסך של כ-51 מיליון ש"ח. חשבונות בנק בחו"ל היוו נושא ל-197 בקשות, שבהן דווח על הון בהיקף של כ-623.1 מיליון ש"ח ועל מס משוער בסך של כ-41.9 מיליון ש"ח.

נושאים נוספים שעליהם דיווחו המבקשים כללו, בין היתר, רווחי הון, ירושות, הכנסות מעסקים ויהלומים. יצוין כי בקשה אחת עשויה לכלול יותר מתחום אחד, ולכן קיימת חפיפה בין הנתונים בחלוקה לנושאים.

הנתונים כוללים גם בקשות שטרם אושרו או שהטיפול בהן טרם הסתיים. סכומי ההון והמס מבוססים על הצהרות המבקשים ואינם משקפים בהכרח את סכומי המס שייקבעו או ייגבו בתום הטיפול.

נהלים דומים הופעלו בשנים 2011–2012, 2014–2016 ו-2017–2019. במסגרתם טופלו כ-9,000 תיקים ונגבה מס בסכום כולל של כ-5 מיליארד ש"ח.

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (100%)

לא (0%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

אולי גם יעניין אותך:

עוד בכלכלה: