בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה תביעה בסך 3.35 מיליון שקלים שהגישה השותפות "אחים טובים אנחנו" נגד יורי קשדן. השותפות טענה כי קשדן מסר לה המחאה שנועדה להבטיח את החזרת כספי ההשקעה במקרה שבו שווי המניות שקיבלה לא יהיה מספק, אך בית המשפט קבע כי לא הוכח שהוא חתם על ההמחאה או התחייב באופן אישי להחזיר את הכסף. השותפות חויבה לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 150 אלף שקלים.
במרכז המחלוקת עמדה המחאה על סך 3,350,650 שקלים. לטענת השותפות, קשדן מסר לה את ההמחאה כערובה להחזרת כספי ההשקעה שלה במידה ושווי המניות שהוקצו לה לא יעמוד בציפיות. על בסיס טענה זו ביקשה השותפות מבית המשפט לחייב את קשדן לשלם את מלוא הסכום הנקוב בהמחאה.
קשדן דחה את הטענות בתוקף. לדבריו, הוא מסר המחאה ריקה, ללא חתימה וללא פרטים כלשהם. לגרסתו, ההמחאה נועדה אך ורק להביע את ביטחונו בכך שהחברה תקצה למשקיעים את המניות והאופציות שהובטחו להם במסגרת ההשקעה. הוא הכחיש בתוקף כל התחייבות אישית להחזיר את כספי ההשקעה.
בית המשפט קבע כי השותפות לא עמדה בנטל ההוכחה ולא הצליחה להוכיח שקשדן חתם על ההמחאה. אף אחד מעדי התובעת לא העיד שראה אותו חותם עליה, והשותפות לא הגישה חוות דעת של מומחה לכתב יד שיכולה הייתה לתמוך בטענתה.
למה בין הזמנים מטעה משקיעים בנדל"ן
השופט שקד בחן בעצמו את החתימה שעל ההמחאה והשווה אותה לדוגמאות חתימה אחרות של קשדן. לאחר הבחינה קבע השופט כי החתימה על ההמחאה "נחזית שונה לגמרי" מחתימותיו הידועות של קשדן. עם זאת, בית המשפט לא קבע באופן חד־משמעי שהחתימה זויפה, אלא רק שלא הוכח כי קשדן הוא שחתם עליה.
השופט הוסיף והבהיר כי גם אם הייתה מוכחת חתימתו של קשדן על ההמחאה, התביעה עדיין לא הייתה מתקבלת. בית המשפט קיבל את גרסתו של קשדן לפיה ההמחאה נועדה להבטיח את הקצאת המניות והאופציות במחיר סמלי, והתחייבות זו אכן קוימה במלואה.
בפסק הדין ציין השופט כי גרסת עדי התובעת בנוגע להתחייבות הנטענת של קשדן הייתה "פתלתלה ולא קוהרנטית". השופט הצביע על סתירות משמעותיות בעדויות שהוצגו בפניו, והדגיש כי לא הוצג בפניו הסכם כתוב שבו קשדן התחייב להחזיר מיליוני שקלים באופן אישי.
בסופו של דבר דחה בית המשפט את התביעה במלואה, וחייב את השותפות "אחים טובים אנחנו" לשלם לקשדן 150 אלף שקלים עבור הוצאות ההליך המשפטי.
0 תגובות