המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, מתח ביקורת חריפה על התנהלות הייעוץ המשפטי לממשלה בפרשת הבקשה לסיום כהונת הממונה על התחרות, מיכל כהן. בפסק דין שניתן היום (יום רביעי), קבע סולברג כי לנציב שירות המדינה הוצגה "תמונה משפטית שגויה", וקרא לייעוץ המשפטי "להיצמד לדין כהוויתו, ולא להפליג למחוזות אחרים". נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, דחה את הביקורת.
במוקד ההליך המשפטי עמדה השאלה האם נציב שירות המדינה רשאי לסרב לכנס את ועדת המינויים כדי לדון בבקשת שר הכלכלה והתעשייה לסיום כהונת הממונה. בית המשפט קבע כי הנציב אינו מוסמך לדחות לבדו את הבקשה בשל מסקנתו שאינה מבססת עילה לפיטורים. יחד עם זאת, הובהר כי הוועדה עצמה רשאית לבחון את הבקשה בהליך מקוצר ולהמליץ על דחייתה כבר בשלב מקדמי. פסק הדין אינו מכריע אם יש הצדקה לפטר את כהן.
הפרשה החלה בחודש ינואר 2024, כאשר שר הכלכלה ביקש לכנס את הוועדה, בין היתר בטענה למשבר אמון חריף ומתמשך. כהן דחתה את הטענות וטענה כי השר ומנכ"ל משרדו ניסו להתערב בתחומים המסורים לשיקול דעתה העצמאי. השר מצדו טען בהליך הדיון הנוסף כי אין בסיס להאשמות שהפעיל עליה לחצים פסולים.
באוגוסט 2024 הודיע הנציב כי אין עילה משפטית לכינוס הוועדה. בעקבות עתירת עמותת לביא, בג"ץ הורה ביולי 2025 לכנסה, בדעת רוב. בהמשך הוגשה בקשה לדיון נוסף, וביצוע פסק הדין עוכב.
השופט סולברג כתב בפסק דינו כי ההחלטה שלא לכנס את הוועדה נקבעה למעשה בחוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה. לדבריו, לנציב הוצג כי אסור לו מבחינה משפטית לכנס את הוועדה, בעוד שהמסקנה המשפטית הייתה כי היה עליו לעשות זאת. הוא הזהיר כי מניעת פעולה המותרת לנבחר ציבור על פי דין פוגעת בשלטון החוק ובערכים דמוקרטיים, ועלולה לפגוע גם במעמד הייעוץ המשפטי.
הביקורת הופנתה גם להתמשכות ההליכים. סולברג ציין כי לאחר חודשים של בדיקה ושנתיים של התדיינות, השר חוזר לנקודת ההתחלה כשבקשתו טרם נדונה לגופה. לנוכח הזמן שנותר לכהונת השר, תיאר את פסק הדין עבורו כ"כאתרוגים אחרי סוכות". השופט אלכס שטיין הצטרף להערותיו בנוגע להתנהלות הייעוץ המשפטי בפרשה.
הנשיא עמית השיב במפורש: "אבהיר כי איני שותף לדברי הביקורת של חברי על התנהלות הייעוץ המשפטי לממשלה". לדבריו, העמדה שנדחתה נשענה על טעמים משפטיים כבדי משקל, והדיון הנוסף תרם לחידוד הדין. הוא הדגיש כי "לא נפל כל פגם בהגשת הבקשה לדיון נוסף". השופטים דפנה ברק-ארז וחאלד כבוב הצטרפו להערותיו בנושא.
הנשיא עמית הבהיר גם כי טענה למשבר אמון המצדיק סיום כהונה צריכה להישען על עובדות וטעמים מקצועיים, ולא על תחושה אישית של השר. השופט סולברג סבר שאין מקום להכריע בשלב זה בפרשנות העילה, לפני שהוועדה דנה בה.
במישור המעשי בוטל הצו הארעי שעיכב את ביצוע פסק הדין הקודם, אך הודגש כי קידום הליך סיום הכהונה כפוף לכללים החלים בתקופת בחירות. עוד נקבע כי אם וכאשר תובא הבקשה בפני הנציב, ראוי שתונח בפניו חוות דעת משפטית עדכנית, בהתחשב בזמן שחלף.
0 תגובות