למרות הימשכות המלחמה והסביבה הגיאופוליטית המאתגרת, הכלכלה הישראלית הפגינה חוסן יוצא דופן בשנת 2025: זרם ההשקעות הזרות הישירות (FDI) הנכנסות למשק זינק בכ-78% והגיע לשיא היסטורי של 26.2 מיליארד דולר, לעומת 14.8 מיליארד דולר בשנה הקודמת. כך עולה מהדו"ח השנתי המקיף שפרסם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ד"ר שמואל אברמזון.
הנתונים הציבו את ישראל בצמרת הבינלאומית: מקום שמיני בקרב מדינות ה-OECD בהיקף ההשקעות הנכנסות, ומקום שלישי במונחי זרמי FDI כאחוז מהתמ"ג - 4.3% ב-2025 ו-3.9% בממוצע רב-שנתי, מול ממוצע OECD של 1.1% בלבד. במקביל, הכלכלה הישראלית צמחה בשיעור של 3.5% - מהגבוהים בעולם המפותח.
פער מובהק מול המגמה הגלובלית
בעוד שבישראל נרשם זינוק דרמטי, המגמה הגלובלית הייתה מתונה בהרבה. סך ה-FDI העולמי עלה ב-6% בלבד לרמה של כ-1.43 טריליון דולר, כאשר לפי ה-OECD חלק ניכר מהעלייה נשען על ארגון מחדש של הון קיים והלוואות פנים-תאגידיות, ולא על הקמת פרויקטים ריאליים חדשים.
במדינות ה-OECD נרשמה אף ירידה של כ-6% לכ-645 מיליארד דולר, כולל בארה"ב שבה נרשמה ירידה של 8% ל-259 מיליארד דולר על רקע סביבת ריבית גבוהה ואי-ודאות ממדיניות מכסים. לעומת זאת, מדינות G20 שאינן ב-OECD רשמו צמיחה של 36%, בהובלת סין, ברזיל והודו.
עסקאות ענק בהובלת וויז וסייברארק
נתוני מאגר העסקאות הפומביות של האוצר הצביעו על עלייה של 65% בשווי העסקאות ל-36.6 מיליארד דולר, לעומת 22.2 מיליארד דולר ב-2024. במקביל לזינוק בשווי, מספר העסקאות ירד מ-1,643 ב-2024 ל-1,575 ב-2025 - המשמעות היא ריכוזיות חסרת תקדים סביב עסקאות ענק.
עסקת הדגל הייתה רכישת וויז (Wiz) על ידי אלפבט (גוגל) במרץ 2025 תמורת 32 מיליארד דולר - העסקה הגדולה בתולדות המדינה, שהכניסה למשק כ-16.8 מיליארד דולר. בנוסף, נרכשה סייברארק (CyberArk) על ידי פאלו אלטו נטוורקס בכ-25 מיליארד דולר, כאשר כ-2.5 מיליארד דולר נכנסו למשק. עסקה נוספת שבלטה הייתה רכישת מליו (Melio Payments) בידי Xero הניו-זילנדית בכ-2.5 מיליארד דולר.
תלות גבוהה בהייטק האמריקאי
פילוח העסקאות ממחיש את התלות הגבוהה בטכנולוגיה ובהון אמריקאי. ענף התוכנה וטכנולוגיית המידע ריכז 89.4% משווי העסקאות - 32.7 מיליארד דולר. גם בניכוי עסקת Wiz, ענף התוכנה היווה כ-80%. מדעי החיים והבריאות תפסו 3.5% בלבד, תקשורת 2.1% וחומרים ותעשייה 1.5%.
מבחינת מדינות המקור, ארה"ב היוותה כ-90% משווי העסקאות - 32.1 מיליארד דולר. מנגד, חלקה של אירופה הצטמצם ל-7% בלבד - 2.5 מיליארד דולר מול 6.5 מיליארד ב-2024, מתוכה בלטה גרמניה עם 987 מיליון דולר. ניו זילנד עלתה למקום השלישי בזכות עסקת Melio.
מובילה בדיגיטל ושיא בהשקעות ישראלים בחו"ל
למעלה מ-80% מהשקעות הגרינפילד - הקמת פעילות חדשה מאפס - בישראל מופנות למגזר הדיגיטלי, הנתון הגבוה ב-OECD. ישראל מדורגת רביעית ברמת הערך המוסף הכלכלי של חברות אלו, אם כי ה-OECD מתריע כי הדבר מעמיק את הכלכלה הדואלית ופערי השכר מול המגזרים המסורתיים.
במקביל, השקעות ישראלים בחו"ל (Outward FDI) זינקו ב-48% לרמת שיא של 14.7 מיליארד דולר לעומת 9.9 מיליארד ב-2024 - עדות להצטברות הון מקומי ופיזור סיכונים מצד חברות ישראליות.
המומנטום נמשך לתוך 2026
האינדיקטורים הראשוניים לשנת 2026 מעידים כי הרצף החיובי נמשך בעוצמה. לפי נתוני ה-OECD, ברבעון הראשון של 2026 נרשם זרם השקעות נכנסות של 14.1 מיליארד דולר - הרבעון החזק ביותר שנמדד אי פעם בישראל, המהווה למעלה ממחצית מסך שנת 2025 כולה.
לפי מאגר האוצר, שווי העסקאות שהוכרזו ברבעון הראשון עמד על כ-6 מיליארד דולר - עלייה של כ-33% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2024 ועלייה של 76% לעומת הרבעון המקביל ב-2025 בניכוי עסקת Wiz.
ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, סיכם כי הנתונים משקפים "הבעת אמון מובהקת וחוסן מבני יוצא דופן מצד משקיעים זרים". עם זאת, הוא הדגיש כי המשך שיפור הוודאות העסקית והסביבה הרגולטורית יהיה קריטי לשימור ההישג כמנוע צמיחה ארוך-טווח.
0 תגובות