השופטת עידית ברקוביץ מבית המשפט המחוזי בתל אביב דחתה ביום חמישי בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד קיבוץ ניר דוד בנושא הגישה לנחל האסי. בפסק הדין נקבע כי למרות שלציבור הרחב קיימת זכות גישה למשאב טבע זה, הרי שתובענה ייצוגית אינה הכלי המתאים והיעיל להסדרת סוגיה מורכבת זו.
בית המשפט הדגיש את הצורך באיזון ראוי בין זכות הציבור לגשת לנחל לבין זכויות חברי הקיבוץ, שמתגוררים בסמוך לגדות הנחל. כמו כן, התייחס פסק הדין להשקעות הכספיות הניכרות שביצע הקיבוץ במהלך השנים לצורך שיקום הנחל, ניקיונו וטיפוחו, השקעות המוערכות בעשרות מיליוני שקלים.
השופטת ברקוביץ הגדירה את המחלוקת כ"בעיה רב-קודקודית" חסרת פתרון פשוט, והבהירה כי "השופט אינו מוסד תכנון". לדבריה, על המדינה מוטלת האחריות לקבוע את התנאים המעשיים שיאפשרו מימוש זכות הגישה של הציבור, תוך שמירה על פרטיות דיירי הקיבוץ, בטיחותם ושגרת חייהם היומיומית.
בפסק הדין נקבע כי מתווה "החוף הירוק", שגובש על ידי המדינה במסגרת עתירה מנהלית קודמת, מהווה פתרון ראוי והוגן. מתווה זה מאפשר לציבור להיכנס לנחל דרך החוף הממוקם בקצהו המערבי, מחוץ לאזור המגורים, וכן מעניק גישה מבוקרת לגדה הדרומית של הנחל. יחד עם זאת, המתווה אינו מתיר כניסה חופשית לגדה הצפונית הסמוכה למגורי חברי הקיבוץ.
פסק הדין הדגיש כי נחל האסי מהווה משאב ציבורי, וכי זכויות הקיבוץ בקרקע אינן מעניקות לו בעלות על מקור המים או סמכות מוחלטת למנוע מהציבור גישה אליו. עם זאת, נקבע בבירור כי זכות הציבור בנחל אינה מקנה בהכרח אפשרות להיכנס לקיבוץ ללא הגבלה דרך השער הראשי.
השופטת קבעה גם כי חסימת שער הקיבוץ אינה מהווה הפליה אסורה לצורך אישור התביעה כתובענה ייצוגית. לדבריה, הקיבוץ הוא אגודה שיתופית הפועלת במסגרת המשפט הפרטי, ואינו מוגדר כעוסק, כנותן שירות ציבורי או כרשות מקומית.
הבקשה לחייב את הקיבוץ בתשלום פיצויים לחברי הקבוצה נדחתה אף היא. בית המשפט קבע כי אין מקום לחייב את הקיבוץ בפיצוי עבור התקופה שקדמה להסדרת הגישה, בין השאר מהטעם שהמדינה לא גיבשה קודם לכן מתווה מתאים.
לצד דחיית ההליך, הבהירה השופטת כי פסק הדין אינו מכריע בשאלה העקרונית האם לקיבוץ קיימת סמכות לחסום את שעריו. שאלה זו, כך נקבע, נותרה פתוחה להכרעה עתידית.
0 תגובות