סערה חריפה פרצה בעולם הארכיאולוגיה הישראלית: למעלה מ-60 מבכירי הפרופסורים והארכיאולוגים בארץ הגישו עתירה דחופה לבית המשפט העליון נגד שר המורשת עמיחי אליהו, בדרישה לבטל את מינויה המסתמן של אסתי שרייבר לתפקיד מנכ"לית רשות העתיקות. העותרים, המייצגים את כלל האוניברסיטאות בישראל, טוענים כי מדובר במינוי פוליטי חסר תקדים של מועמדת נטולת רקע מקצועי בארכיאולוגיה וללא ניסיון בניהול גופים ציבוריים גדולים.
העתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין אילה הוניגמן ויובל יועז, מבקשת לבטל את המלצת ועדת האיתור וכן את החלטות השר בעניין, ולחייב את מועצת רשות העתיקות להתכנס ולדון במועמדות באופן תקין. לטענת העותרים, ההליך כולו מהווה "מחטף בחירות" שנועד להציב נציגה מטעם הדרג הפוליטי בראש הרשות האחראית על מורשת המדינה.
שלושה פגמים חוקיים חמורים
העותרים מציגים בעתירתם שלוש טענות מרכזיות לפגמים משפטיים שנפלו בהליך המינוי. ראשית, הם טוענים כי השר חרג מסמכותו: על פי החוק, סמכות המינוי של מנהל הרשות נתונה למועצת רשות העתיקות בכפוף לאישור הממשלה, בעוד השר משמש כגורם ממליץ בלבד. במקרה הנוכחי, השר הורה על הקמת ועדת איתור מבלי שמועצת הרשות פנתה אליו בעניין כנדרש בחוק.
שנית, ההליך החל מבלי שהתקבלה החלטה רשמית ומנומקת שלא להאריך את כהונתו של המנכ"ל המכהן, בניגוד לנוהל המחייב. שלישית, בניגוד לנוהל המחייב להצבת גורם מקצועי ועצמאי, השר מינה לתפקיד יו"ר ועדת האיתור את מנכ"ל משרד המורשת – דמות המזוהה באופן ישיר עם הדרג המיניסטריאלי, מה שפוגע בעצמאות הוועדה.
מועמדת ללא רקע ארכיאולוגי מול מומחים בעלי דוקטורט
שר המורשת עמיחי אליהו הכריז על המינוי כהיסטורי, שכן שרייבר צפויה להיות האישה הראשונה בתפקיד זה. בהודעה רשמית מטעם משרדו תוארה המועמדת כמי שמביאה עמה "למעלה מעשור של ניסיון בכיר בהובלת ארגונים רב-תחומיים מורכבים" וניהול תקציבים בהיקף של כ-100 מיליון שקלים. לשרייבר תואר ראשון בהיסטוריה של עם ישראל ומדעי הקוגניציה מהאוניברסיטה העברית, ותואר שני בהצטיינות במינהל ומדיניות ציבורית מאוניברסיטת חיפה.
אלא שהעותרים מציינים כי קיים פער משמעותי בין קורות החיים שהוצגו לבין ניסיונה המעשי בשטח. בפועל, תפקידה הניהולי האחרון של שרייבר היה מנכ"לית קבוצת INEXTG (עמותת "הדור הבא – צעירים בישראל"), ארגון המזוהה עם חסידות חב"ד שמטרתו חיבור בני נוער לערכי יהדות. לטענת העותרים, היא אינה מתקרבת לדרישות הסף של חוק החברות הממשלתיות.
התמיהה בקהילה המדעית גברה נוכח העובדה ששרייבר העפילה לשלב הסופי וגברה על שני מועמדים בעלי שיעור קומה ורקע רלוונטי מובהק. המועמד הראשון הוא ד"ר שחר בץ, בעל דוקטורט במקרא, ארכיאולוגיה והמזרח הקדום, ששימש כארכיאולוג בכיר ביחידת קמ"ט ארכיאולוגיה במנהל האזרחי. המועמד השני הוא אילן רום, בעל תואר בארכיאולוגיה, יוצא מערכת הביטחון (המוסד), ומי שכיהן בעבר כמנכ"ל מועצת בנימין וכמנכ"ל משרד האוצר.
על פי הודעת השר, שרייבר הועדפה על פניהם בתום "תהליך עמוק ויסודי". העותרים טוענים כי ההעדפה חסרת הסבר מקצועי ומעידה על שיקולים פוליטיים גרידא.
חשש לפגיעה במעמד הבינלאומי
רשות העתיקות אינה עוד גוף ממשלתי קטן; מדובר במערכת מורכבת בעלת תקציב של מאות מיליוני שקלים, המנהלת ממשקים רגישים מול משרדי הממשלה השונים בנושאי תשתיות, פיתוח ובנייה. הרשות חשופה ללחצים פוליטיים ודתיים כבדים, ומנהלת חפירות ארכיאולוגיות רחבות היקף ברחבי הארץ.
בכירי הענף מזהירים כי הצבת דמות חסרת רקע מקצועי בארכיאולוגיה ונטולת ניסיון בניהול מערכות ציבוריות ממלכתיות, עלולה להחליש את הארגון באופן משמעותי. מעבר לניהול השוטף, הרשות מתמודדת בשנים האחרונות בחזית דיפלומטית מורכבת מול ניסיונות לחרם מדעי מצד קהילת המדענים הבינלאומית.
לטענת המדענים, מינוי פוליטי בראש הרשות עלול לפגוע אנושות בלגיטימציה המדעית של המדינה ובהגנה על אוצרות המורשת של ישראל. "מדובר בגוף שמייצג את ישראל בפורומים בינלאומיים ומנהל שיתופי פעולה עם מוסדות מחקר ברחבי העולם", מציינים העותרים. "מינוי חסר תקדים זה עלול לפגוע במעמדה של הארכיאולוגיה הישראלית בעולם".
בית המשפט העליון טרם קבע מועד לדיון בעתירה. משרד המורשת טרם הגיב באופן רשמי לעתירה.
0 תגובות