לשכת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר פרסמה הבוקר (רביעי) מתקפה חריפה נגד דוח מבקר המדינה בנושא הנגב, שפורסם היום בשעה 16:00. לפי הלשכה, מדובר ב"דוח מגמתי ומנותק שמציג נתונים מסולפים ומעוותים על פעילות המשרד לביטחון לאומי בנגב".
השר בן גביר טען כי המבקר התעלם מהנתונים שהועברו לו, והציג במקום זאת נתונים שונים לחלוטין. לשכתו פרסמה סדרה של נתונים שלטענתה מוכיחים את "המהפכה שמוביל השר בנגב", תוך שהיא מדגישה כי אלו הם "נתוני האמת" בניגוד לדוח המבקר.
הנתונים שמציג בן גביר
על פי הנתונים שפרסמה לשכת השר, חלה עלייה דרמטית של 195% במספר כלי הנשק החוקיים בידי אזרחים מיומנים בנגב - מ-17,622 בשנת 2022 ל-52,000 כיום. לשכתו הדגישה כי מדובר בצעד שנועד "להחזיר את הביטחון האישי" לתושבי האזור.
בנוסף, נמסר כי חלה עלייה של 13% במספר השוטרים במחוז דרום - מ-2,782 בשנת 2022 ל-3,212 שוטרים כיום. לשכת השר טענה כי המבקר "בטעות או שלא התייחס לאחוזי האיוש אבל התעלם מכך שהשר בן גביר גייס עוד מאות תקנים".
בתחום כיתות הכוננות, הנתונים מצביעים על זינוק משמעותי: מ-2 כיתות כוננות בלבד בלהבים ומיתר עם 23 מתנדבים ביחד בשנת 2022, ל-74 כיתות כוננות עם 892 מתנדבים כיום.
אכיפה והריסות
בתחום האכיפה והחזרת המשילות, לשכת השר הציגה נתונים של עלייה של 73% בהריסות מבנים בלתי חוקיים - מ-2,862 הריסות בשנת 2022 ל-4,946 הריסות כיום. כמו כן, נרשם זינוק של 317% באכיפה ובהגשת כתבי אישום נגד דמי חסות (פרוטקשן) - מ-36 כתבי אישום בשנת 2022 ל-150 כתבי אישום כיום.
כידוע, הפעילות המוגברת של כוחות הביטחון בנגב בחודשים האחרונים חושפת תופעות חריגות רבות. רק בשבועות האחרונים נתפס ילד בן 11 נוהג ברכב עם ארבעה ילדים נוספים בפזורה הבדואית, ונחשפו סוחרי נשק בשידור חי במסגרת מבצע סמוי של המשטרה.
דוח המבקר: תמונת מצב קשה
דוח מבקר המדינה שפורסם היום מציג תמונת מצב שונה לחלוטין. המבקר קובע כי למרות השקעות תקציביות, הנגב סובל מנסיגה בכושר הביצוע של המדינה, מה שמוביל לאובדן ביטחון אישי ופגיעה כלכלית.
הדוח מתאר מציאות של "טרור כבישים", אלפי כלי נשק בלתי חוקיים בחברה הבדואית, וארגוני פשיעה ששולטים באתרי בנייה ובאזורי תעשייה. המבקר מצא כי קיימים עשרות אלפי מבנים לא חוקיים, וכי קצב הריסת המבנים נמוך משמעותי מקצב הבנייה החדשה.
בנוסף, הדוח חושף תופעה רחבה של מרמה בביטוח הלאומי במיליארדי שקלים, ופוליגמיה נרחבת ללא אכיפה. המבקר קובע כי "היעדר שירותים בסיסיים דוחף את האוכלוסייה למעגלי פשיעה".
ביטחון אישי ואכיפת חוק: ה"מערב הפרוע"
זהו הפרק הטעון ביותר בדוח, המתאר מציאות של היעדר הרתעה:
פשיעה בכבישים: הדוח מתאר "טרור כבישים" – נהיגה פרועה ומסכנת חיים המשפיעה על כלל משתמשי הדרך. המבקר מצא כי האכיפה אינה אפקטיבית וכי מוקדי החיכוך אינם מאוישים כנדרש.
נשק בלתי חוקי: אלפי כלי נשק זמינים בחברה הבדואית ומשמשים לסכסוכי חמולות. המבקר קובע כי מבצעי איסוף הנשק נכשלו במבחן התוצאה.
פרוטקשן (דמי חסות): ארגוני פשיעה שולטים באתרי בנייה ובאזורי תעשייה. המבקר חושף כי בעלי עסקים נאלצים לשלם "מס כפול" (למדינה ולארגוני פשיעה), בעוד המשטרה מתקשה לגבש ראיות להעמדה לדין.
אירועי קיצון - ירי לעבר כלי טיס: המבקר מדגיש אירוע חמור ומדאיג שבו בוצע ירי לעבר מטוס. אירוע זה מצוין בדוח כעליית מדרגה מסוכנת המוכיחה כי ארגוני הפשיעה והפורעים בנגב אינם חוששים לקרוא תיגר על סמלי שלטון ונכסים אסטרטגיים של המדינה.
דו"ח מעקב: כישלון רוחבי בתיקון הליקויים
הנתונים מראים כי ברוב המכריע של הסעיפים שנבחנו ודווחו בדו"ח הקודם, הציון שניתן הוא "לא תוקן" (מסומן בחץ אדום). בין הנושאים הבוערים שבהם לא נרשמה התקדמות:
הגנת הסביבה ובריאות התושבים: המשרד להגנת הסביבה כשל בטיפול בליקויים חמורים בתחום איכות הסביבה בנגב.
הגנה על בעלי עסקים: תופעת "דמי החסות" (פרוטקשן) והפגיעה בבעלי עסקים בנגב נותרה ללא מענה מספק מצד המשטרה.
פעילות רשות האוכלוסין: הרשות לא הצליחה לגבש כלים לבירור יסודי של דרישות להכרה בתושבות בקרב האוכלוסייה הבדואית, מה שמוביל לשימוש במסמכים ואישורים מזויפים.
פיקוח במעברים: רשות המסים (רמ"א) אינה מבצעת מעקב אחר יציאות של תושבי ישראל, כולל בני האוכלוסייה הבדואית, מהנגב ליהודה ושומרון.
תיאום ממשלתי: משרד ראש הממשלה כשל ביצירת גורם מתכלל ובשיפור התיאום בין הגופים השונים האחראים על הנגב.
נתונים חסרים וניהול לקוי
אחת הנקודות הקריטיות בדו"ח נוגעת לניהול המידע. נמצא כי משרדי הממשלה והגופים הרלוונטיים (רשות האוכלוסין, המוסד לביטוח לאומי ועוד) עדיין סובלים מהיעדר בסיס נתונים אחד ומהימן. מצב זה מונע אפשרות למנוע מניפולציות בנתוני התושבים וגורם לעלויות כספיות כבדות לקופת המדינה.
בנוסף, נרשם "תיקון במידה מועטה" (חץ כתום) במספר תחומים:
המאבק בתחנות דלק פיראטיות: רשות המסים החלה לבצע פעולות אכיפה, אך עדיין חסרה הערכה לגבי אובדן ההכנסות ממסים.
גיוס חוקרים לביטוח הלאומי: נרשם שיפור מסוים אך עדיין קיים מחסור ניכר בחוקרים.
פלישה לשטחי אש של צה"ל: נרשמו פעולות מסוימות לעצירת פלישות והקמת חממות סמים בשטחי אש, אך התופעה רחוקה ממיגור.
הכשל הניהולי
לפי המבקר, שורש הבעיה הוא כשל ניהולי: האחריות מפוזרת בין 7 משרדי ממשלה שונים ללא יד מכוונת, המדינה אינה מחזיקה בבסיס נתונים מהימן על מספר התושבים ומיקומם המדויק, והחלטות ממשלה מתקבלות ללא מדדי הצלחה ומנגנוני בקרה.
המבקר ממליץ על מינוי גורם מתכלל בעל סמכויות ביצועיות, שילוב כוחות בין המשטרה לרשות המסים למלחמה ב"כסף השחור", וקביעת לוחות זמנים קשיחים לסיום תביעות הבעלות ופינוי הפזורה.
לשכת השר בן גביר סיכמה את עמדתה: "מול הניסיונות לעוות את המציאות באמצעות דוחות חלקיים - העובדות מדברות בעד עצמן. ממשיכים להחזיר את הביטחון והמשילות לנגב".
כאשר מנגד לתגובת השר, המבקר ממליץ המלצות אופרטיביות לטובת שיפור המצב, בין ההמלצות: מינוי גורם מתכלל (פרויקטור): גוף בעל סמכויות ביצועיות שיעמוד מעל משרדי הממשלה. אכיפה משולבת: שילוב כוחות בין המשטרה, רשות המסים והפרקליטות למלחמה ב"כסף השחור". הסדרה מואצת: קביעת לוחות זמנים קשיחים לסיום תביעות הבעלות ופינוי הפזורה.
המבקר קובע כי הנגב נמצא בנקודת הכרעה. ללא שינוי מבני בשיטת הניהול הממשלתית, המדינה עלולה לאבד את אחיזתה בחבל ארץ זה, על כל המשתמע מכך.
0 תגובות