
סקר חברתי חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חושף פערים משמעותיים בשביעות הרצון מהרשויות המקומיות בישראל. הנתונים שפורסמו היום (רביעי) מצביעים על מגמות הפוכות בין ערים שונות בעשור האחרון, כאשר פתח תקווה וירושלים מציגות עלייה ניכרת בהערכת התושבים, לעומת ירידה בבני ברק ובנתניה.
הסקר, שבחן את עמדות הציבור כלפי שירותי העיריות בשנת 2025, כלל 11,553 משיבים ונערך בין נובמבר 2024 למרץ השנה. על פי הממצאים, 66% מהתושבים בישראל מעריכים בחיוב את תפקוד העירייה, בעוד 27% אינם מרוצים.
בבחינת הערים הגדולות, פתח תקווה מציגה את הקפיצה המשמעותית ביותר. ההערכה החיובית של התושבים זינקה מ-61% ב-2015 ל-85% כיום – עלייה של 24 נקודות אחוז. ראשון לציון אף היא התחזקה וטיפסה ל-81%, וירושלים מציגה שיפור עקבי כשההערכה החיובית צמחה מ-39% ל-68%. בתל אביב נשמרת יציבות עם 76%.
מנגד, בני ברק רשמה שחיקה וירדה מ-61% ל-56%, וגם בנתניה נרשמה ירידה קלה ל-71%. הנתונים מצביעים על שינוי במפת שביעות הרצון המוניציפלית בישראל, כאשר ערים שהיו בעבר בדירוג נמוך משפרות את מעמדן, בעוד אחרות חווות ירידה.

התבטא באופן מחשיד ונעצר בבני ברק
פער מגזרי בולט בתחושת השוויון
הסקר חושף חוסר אמון בולט של החברה הערבית בשלטון המקומי. בעוד 69% מהיהודים מרוצים מתפקוד העירייה, בקרב הערבים הנתון עומד על 53% בלבד. הפער מחריף בשאלת השוויון: 40% מהמגזר הערבי טוענים שהרשות אינה מספקת שירותים באופן שוויוני, לעומת 15% בלבד במגזר היהודי שחשים כך.
בשנה האחרונה פנו 2.1 מיליון ישראלים לקבלת שירות מהרשות המקומית. מרביתם המוחלט – 74% – יצאו מרוצים, אך איכות השירות משתנה גיאוגרפית. בתל אביב ציינו 78% מהתושבים שקיבלו שירות טוב והכנה מדויקת, לעומת 63% בלבד בחיפה.
נקודת התורפה המרכזית של העיריות נותרה זמני ההמתנה. לשליש מהפונים בערים הגדולות הפריע משך הזמן עד לקבלת המענה, נתון המצביע על צורך בשיפור היעילות התפעולית של הרשויות המקומיות.
הנתונים משקפים גם שינוי הרגלים באופן שבו אזרחים צורכים שירות. 40% מהפניות לעיריות נעשות כיום דרך האינטרנט, כשבתל אביב הנתון מזנק ל-65%. במקביל, ככל שהיישוב קטן יותר, התושבים מעדיפים לשמר את המפגש האישי מול עובדי הרשות.
בני 35 עד 39 ואנשים נשואים הם צרכני השירות הכבדים ביותר של העיריות, נתון שיורד בהדרגה ככל שמתבגרים. המעבר המואץ לשירותים מקוונים על חשבון מפגשים במשרד משקף מגמה כללית בצריכת השירותים הציבוריים בישראל.












0 תגובות