הפנטגון הודיע רשמית על נסיגת כ-5,000 חיילים אמריקנים מגרמניה בתוך פחות משנה, אך נראה שזוהי רק יריית הפתיחה. הנשיא דונלד טראמפ הבהיר כי הוא מתכוון ללכת "הרבה יותר רחוק" בצמצום הכוחות, מהלך שהותיר את נאט"ו בהלם מוחלט. ההחלטה התקבלה על רקע עימות חריף עם קנצלר גרמניה, פרידריך מרץ, שביקר בחריפות את התנהלות ארה"ב במלחמה מול איראן וטען כי וושינגטון "הושפלה".
מדוע אירופה בחרדה?
החשש בבירות אירופה אינו נובע רק מהמספר היבש של החיילים שיעזבו, אלא מהתמוטטות הקונצנזוס ארוך השנים שהנחה את הברית מאז מלחמת העולם השנייה. הנוכחות האמריקנית בגרמניה – המונה כיום למעלה מ-36,000 חיילים – מהווה את חומת המגן המרכזית מול רוסיה, במיוחד כאשר ולדימיר פוטין ממשיך במלחמתו באוקראינה.
מבקרים בקונגרס האמריקני ובאירופה מזהירים כי נסיגה כזו שולחת "אות שגוי" למוסקבה ועלולה לערער את ההרתעה ביבשת. מעבר לכך, גרמניה משמשת כמרכז לוגיסטי קריטי להקרנת כוח גלובלית: היא מארחת את מפקדות הפיקוד של ארה"ב לאירופה ולאפריקה, בסיסי חיל אוויר אסטרטגיים כמו רמשטיין, ואפילו כ-100 פצצות גרעיניות אמריקניות המוצבות בשטחה.
באירופה חוששים שהחלטות ביטחוניות גורליות הפכו ל"החלטות שרירותיות" המושפעות ממצבי רוחו של הנשיא ומהתנגשויות אישיות עם מנהיגים. טראמפ הביע זעם על חוסר הנכונות של אירופה להירתם למלחמה באיראן ואף רמז כי ארה"ב עלולה להפסיק לכבד את סעיף 5 של אמנת נאט"ו – המחויבות להגנה הדדית. כחלק מהקיצוץ, בוטלה גם התוכנית להצבת טילי "טומהוק" ארוכי טווח בגרמניה, מהלך שפוגע ישירות ביכולות התקיפה העתידיות של היבשת.
"נצטרך להסתדר לבד"
המסר של ממשל טראמפ ברור: אירופה חייבת לעשות יותר למען הגנתה שלה. מזכ"ל נאט"ו, מארק רוטה, ומנהיגים כמו עמנואל מקרון וקיר סטארמר, כבר החלו להכין את הקרקע ליום שאחרי ארה"ב, כשהם מדגישים את הצורך בחיזוק "העמוד האירופי" בתוך הברית.
בעוד חלק מהמדינות, כמו בריטניה וצרפת, ממשיכות לשתף פעולה באופן מוגבל, אחרות, כמו ספרד, כבר החלו להציב קווים אדומים ולמנוע שימוש בבסיסיהן. המבחן הגדול של הברית יגיע בפסגת נאט"ו הקרובה באנקרה, כשאירופה תנסה להבין אם היא עדיין יכולה לסמוך על הגיבוי האמריקני, או שעליה להתכונן לעתיד שבו היא ניצבת לבדה מול האיומים ממזרח ומדרום.
0 תגובות