שינויי האקלים שמקורם בפעילות אנושית האיצו באופן משמעותי את נסיגתו של קרחון פיין איילנד (Pine Island Glacier) שבאנטארקטיקה - כך עולה ממחקר חדש ופורץ דרך שפורסם בכתב העת המדעי The Cryosphere. החוקרים מעריכים כי בין 18% ל-20% מנסיגת הקרחון מאז שנות ה-40 של המאה הקודמת נגרמו כתוצאה מהתחממות עולמית שמקורה בפעילות האדם.
קרחון פיין איילנד נחשב לאחד הקרחונים החשובים והרגישים ביותר במערב אנטארקטיקה, והוא אחראי לבדו לחלק משמעותי מעליית פני הים העולמית. באמצעות מודלים מתקדמים המדמים את התנהגות הקרחון לאורך זמן, השוו החוקרים בין תרחישים הכוללים התחממות הנגרמת על ידי האדם לבין תרחישים טבעיים בלבד. התוצאה: ללא ההשפעה האנושית, קו הקרקע של הקרחון היה נסוג בכ-4 קילומטרים פחות עד שנת 2015.
לדברי ד"ר אלכס בראדלי מקינגס קולג' לונדון, שהוביל את המחקר, "ללא ההתחממות המתמשכת של האוקיינוס מאז אמצע המאה ה-20, הקרחון לא היה נסוג בהיקף שבו אנו צופים כיום". עם זאת, ממצאים גיאולוגיים מצביעים על כך שתהליך הנסיגה החל כבר בשנות ה-40, ככל הנראה בעקבות חדירה מוגברת של מים חמים מתחת למדף הקרח.
החוקרים מציינים כי ההשפעה האנושית החלה להתעצם רק משנות ה-60 - כעשרים שנה לאחר תחילת הנסיגה - אך מאז היא הפכה לגורם משמעותי בהאצת התהליך. מדובר במחקר הראשון שמצליח לייחס באופן ישיר שינוי בקרחון אנטארקטי מרכזי לפעילות אנושית.
ומה צופן העתיד? לפי המודלים, ייתכן כי הקרחון יגיע בהמשך המאה הנוכחית לאזור של רכס תת-קרקעי שיאט זמנית את נסיגתו. אך מדובר בהפוגה בלבד: אם מגמת ההתחממות תימשך, צפויה האצה מחודשת של הנסיגה במאות הבאות.
"יריעות קרח מגיבות באיטיות," הסביר בראדלי. "ההשפעות של פליטות גזי חממה כיום ילוו אותנו במשך מאות שנים." חוקרים נוספים מדגישים כי הממצאים מחזקים את ההבנה שגם האזורים המרוחקים ביותר בכדור הארץ מושפעים מהפעילות האנושית - וכי לשינויים באנטארקטיקה יש השלכות גלובליות, ובראשן עליית פני הים.
0 תגובות