בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ דחה היום (שני) על הסף את עתירתה של עמותת "אמת ליעקב בישראל" נגד ממשלת ישראל והיועצת המשפטית לממשלה. העתירה ביקשה להוציא צו על תנאי שימנע מהיועמ"שית גלי בהרב-מיארה להציע או לאמץ חוות דעת הקובעת כי ניתן להטיל סנקציות כלכליות, תקציביות או מנהליות על הציבור החרדי בשל אי-גיוס.
השופטת יעל וילנר, אליה הצטרפו השופטים דוד מינץ ועופר גרוסקופף, קבעה כי יש לדחות את העתירה בשל שינוי מהותי בתשתית העובדתית. לדברי השופטים, העתירה הוגשה באמצע חודש אפריל 2026, אולם מספר ימים לאחר מכן ניתן פסק הדין המכריע בעתירות הכלליות נגד חוק הגיוס (בג"ץ 5819/24), ששינה את תמונת המצב המשפטית.
הנימוק המרכזי לדחיית העתירה היה כי בג"ץ עצמו הוא זה שכבר הורה על אותן סנקציות דוקרניות בפסק דינו הקודם. משמעות הדבר היא שהעתירה נגד היועמ"שית איבדה את רלוונטיותה, שכן בית המשפט העליון עצמו כבר קבע את הדין בנושא.
עמותת "אמת ליעקב" טענה בעתירתה כי צעד של הטלת סנקציות כלכליות על ציבור שלם דורש חקיקה ראשית ומשפט אינדיבידואלי, ולא ניתן לבצעו באמצעות חוות דעת של היועמ"שית או החלטות מנהליות. העתירה ביקשה למנוע מהיועצת המשפטית לממשלה לגבש עמדה המתירה שלילת הטבות כלכליות מהציבור החרדי ללא הליך משפטי פרטני.
"התרת דמם של החרדים"
עו"ד הרב יהודה ישכר שטרן, מגיש העתירה, מסר ל'בבלי' כי "החלטת השופטים מהווה למעשה התרת דמם של החרדים והפקרתם לסנקציות נוראיות, ללא כל בסיס חוקי וללא משפט". לדבריו, "מצב הציבור החרדי גרוע שבעתיים ממחבלים רוצחים. שהרי הרוצחים זכאים למשפט אינדיבידואלי לעומת החרדים שנרמסים ללא משפט".
עו"ד שטרן הוסיף כי השופטים מבהירים בדבריהם כי בסופו של דבר הם אלו שעומדים מאחורי הסנקציות הדרקוניות הרודפות את הציבור החרדי ולא היועמ"שית. "זו הודאה ברורה שבית המשפט הוא זה שמכתיב את המדיניות, לא הממשלה או הכנסת", טען.
השלכות כלכליות קשות
ההחלטה הנוכחית מהווה צעד נוסף בסאגה המשפטית סביב חוק הגיוס והשלכותיו הכלכליות. כידוע, פקיעת התיקון לחוק הגיוס סימנה עבור הציבור החרדי את תחילתה של מערבולת חברתית וכלכלית חסרת תקדים. הוראות היועצת המשפטית לממשלה וצווי בג"ץ חייבו את משרדי הממשלה לעצור תקציבים לישיבות ולבטל שורה של הטבות כלכליות.
המשמעותית שבהן היא ביטול סבסוד מעונות היום, שנכנס לתוקפו במארס 2025. על פי מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שווי הסבסוד למשפחה חרדית עמד על כ-2,200 שקלים לחודש לכל ילד. לביטול הסבסוד היו השלכות קשות: אלפי פעוטות הועברו ממעונות מפוקחים למעונות "פיראטים" המתנהלים בדירות פרטיות ללא פיקוח.
במארס 2025, כשבוטלה ההטבה, איבדו את הסבסוד כעשרת אלפים ילדים, ומעגל זה צפוי להתרחב. האוכלוסייה החרדית, המהווה כ-15% מהאוכלוסייה, נהנתה מ-55% מההנחות שניתנו, בסכום כולל שהסתכם בנתוני 2022 ב-678 מיליון שקלים.
עו"ד יצחק בם, המייצג את עמותת "אמת ליעקב", פנה בעבר במכתב דחוף לשר העבודה ח"כ יריב לוין, למנכ"ל משרד העבודה ולהיועצת המשפטית, בו דרש להימנע מיישום כל הסדר המתנה את זכאות הפעוטות לסבסוד במעמד הגיוס של אבותיהם. בפנייה הודגש כי אנשי מקצוע במגזר הציבורי אינם רשאים ליישם פסיקת בית משפט הסותרת הוראות חוק מפורשות.
חוסר ודאות משפטי
ההחלטה מותירה את הציבור החרדי בחוסר ודאות לגבי עתיד ההטבות הכלכליות, תוך מתן "אור ירוק" להמשך גיבוש חוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה בנושא הסנקציות. יצוין כי זו אינה הפעם הראשונה שעמותת "אמת ליעקב" פועלת בזירה המשפטית למען הציבור החרדי - הארגון הגיש בעבר עתירות בנושאי תחבורה ציבורית ואירועים חרדיים.
גורמים בעולם התורה מביעים דאגה עמוקה מההחלטה, ורואים בה המשך למגמה של פגיעה בציבור החרדי באמצעות כלים משפטיים. "זו פסיקה שמעמידה את הציבור החרדי במעמד נחות מבחינה משפטית", אומר גורם פוליטי. "אנחנו רואים כאן דפוס של שלילת זכויות יסוד ללא הליך משפטי הוגן".
0 תגובות