בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ פרסם אתמול (שני) החלטה המופנה למשרד לשירותי דת, למשרד האוצר ולמועצת בתי העלמין היהודיים בירושלים, בדרישה לנמק מדוע לא הוקם בית עלמין אזרחי עבור תושבי ירושלים וסביבתה במימון המדינה.
המסמך, שניתן על ידי השופטים אלכס שטיין, חאלד כבוב ויחיאל כשר, מגיע בעקבות עתירה שהגישו 15 עותרים, ביניהם עמותת "מנוחה נכונה ירושלים והסביבה", תנועות חילוניות שונות ואזרחים פרטיים. העותרים טוענים כי המדינה מפלה לרעה את אלו המבקשים קבורה אזרחית שאינה כפופה להלכה היהודית.
ארבע שאלות מרכזיות למדינה
במסמך מפרט בית המשפט ארבע שאלות מרכזיות שעל המשיבים להשיב עליהן. ראשית, מדוע לא יפעל משרד לשירותי דת להקמת בית עלמין אזרחי עבור תושבי ירושלים וסביבתה במימון המדינה. שנית, מדוע לא יקצו משרד לשירותי דת ומשרד האוצר את התקציב הדרוש להקמת בית עלמין כאמור.
בנוסף, נדרש משרד לשירותי דת להסביר מדוע לא יעניק רישיון קבורה לעמותת "מנוחה נכונה" שיסמיך אותה כגורם המוסמך להפעיל בית עלמין אזרחי לאחר הקמתו. השאלה הרביעית עוסקת בהסרת חסמים הקיימים אשר שוללים מעמותות כדוגמת העותרת את האפשרות לנהל בתי עלמין אזרחיים, ובפרט מדוע לא ייווצרו תנאי תחרות שווים בין עמותות אלו לבין גופים כדוגמת חברות קדישא.
גורם במשרד הדתות: "הקצנו שטח, אך לא נממן"
בתגובה לפרסום המסמך, מסר גורם בכיר במשרד לשירותי דת לתקשורת כי המשרד כבר הקצה שטח ייעודי לקבורה אזרחית באזור ירושלים. עם זאת, הבהיר הגורם כי אין בכוונת המשרד לממן את הקמת בית העלמין, והדבר פתוח ליוזמות פרטיות.
לדברי הגורם, מדובר במצב דומה למתרחש באזורים אחרים בארץ שבהם קיימות חלקות לקבורה אזרחית, אך ההקמה והתפעול נעשים על ידי גופים פרטיים ללא מימון ממשלתי. המשרד טרם הגיש את תשובתו הרשמית לבית המשפט, אשר נדרשת להיות מוגשת עד ליום 1 ביולי 2026.
רקע: מחסור בפתרונות קבורה אזרחית
סוגיית הקבורה האזרחית בישראל מלווה את בתי המשפט זה שנים רבות. בעוד שבחלקים מסוימים בארץ קיימות אפשרויות לקבורה אזרחית, הרי שבאזור ירושלים והסביבה המצב מורכב יותר. העותרים טוענים כי המדינה מפלה לרעה אזרחים המבקשים להיקבר בקבורה אזרחית, ומעניקה יתרון בלעדי לחברות הקדישא הפועלות על פי ההלכה היהודית.
במסגרת העתירה, נטען כי המדינה יצרה מצב בו עמותות המבקשות להקים בתי עלמין אזרחיים נתקלות בחסמים כלכליים ומנהליים, בעוד שחברות הקדישא זוכות לתמיכה ממשלתית ולתנאים מועדפים. בית המשפט העליון נדרש כעת לבחון האם קיימת הצדקה למצב זה, או שמא מדובר באפליה פסולה.
תצהירי התשובה מטעם המשיבים צפויים להיות מוגשים לבית המשפט ולעותרים לא יאוחר מיום 1 ביולי 2026. רק לאחר מכן ייקבע מועד לדיון נוסף בעתירה, שבמסגרתו ייבחנו טענות הצדדים לגופן.
בנוגע לצו על תנאי, בית המשפט ייתן החלטה בימים הקרובים.
0 תגובות