הדיון השני בעתירות נגד החלטת הממשלה לסגור את תחנת גלי צה"ל הפך היום (שלישי) לזירת עימות חריפה וחסרת תקדים בין השופטים דפנה ברק-ארז, יחיאל כשר ואלכס שטיין לבין נציג המדינה, העותרים והמשיבים. ברקע הדיון עומדת החלטת הממשלה מסוף שנת 2025 לקדם את סגירת התחנה הצבאית או לשנות באופן מהותי את אופייה, מהלך שהוקפא זמנית בינואר האחרון באמצעות צו ביניים של בג"ץ.
כעת נדרש בית המשפט להכריע האם המדינה רשאית לקדם את המהלך או לשנות את מתכונת פעילותה של התחנה, בעוד העימות הציבורי והמשפטי סביב המעורבות הצבאית בתקשורת וגבולות סמכותו של בית המשפט ממשיך להעסיק את המערכת הציבורית.
"עצם העובדה שמשהו לא צריך אותו לא אומר שאפשר לקיים אותו באופן פגום"
את הדיון פתח עורך הדין דוד פטר, המייצג באופן פרטי את הממשלה, וציין כי יצא צו על תנאי ביחס לתקינות ההליך ואופן הפעלת שיקול הדעת. השופט יחיאל כשר העיר בתגובה כי אינו בטוח שהוא מפרש את הצו על תנאי באותו האופן.
בהמשך דבריו, טען עו"ד פטר כי הממשלה כלל לא הייתה מחויבת להקים את הוועדה הציבורית שבחנה את הנושא, ועל כן, גם אם נפלו פגמים בפעילותה, אין בכך כדי לפסול את ההחלטה עצמה. לדבריו, הממשלה רצתה לפעול "לפי הספר" ולכן הקימה את הוועדה, שליוותה באופן שוטף על ידי הייעוץ המשפטי מבלי שהועלו התנגדויות בזמן אמת לעצם פעולתה.
השופטת דפנה ברק-ארז דחתה את הטיעון לפיו היעדר חובה להקים ועדה מכשיר פגמים בהקמתה. "עצם העובדה שמשהו לא צריך אותו מלכתחילה – ואני לא בטוחה שכך – זה לא אומר שאפשר לקיים אותו באופן פגום", אמרה. היא פירטה את הטענות שהועלו לאורך הדרך, בהן קיומו של "מחטף" באופן פעילות הוועדה, העובדה שניתנו לציבור ימים בודדים בלבד להגיב, וטענות לניגוד עניינים של יו"ר הוועדה הקודם, שפרש לדברי פטר רק "למען לזות שפתיים".
"נמאס מהשמאלנים האלו" - השופט כשר על הרכב הוועדה
בנוסף, עלו טענות לגבי זיקה פוליטית ומשוא פנים של חברי הוועדה, ובראשם שרה העצני-כהן. לשאלת השופטת ברק-ארז מאיזו מפלגה הגיע המינוי שלה לוועדה ציבורית אחרת, השיב עו"ד פטר כי מדובר במפלגת "עוצמה יהודית", אך ציין כי היא מנהלת עמותה עם זיקה לבנט ושקד, וכי חברותה לשעבר במרכז הליכוד הוכשרה על בסיס "כישורים מיוחדים".
השופט כשר הקשה והזכיר כי ועד עובדי גל"צ טוען שמדובר בהבעת דעה על העניין הספציפי ולא רק בשדה המקצועי הכללי. עו"ד פטר השיב כי הבעת דעה בשדה מקצועי אין בה פסול, והוסיף כי יו"ר הוועדה לא היה משרת אמון של שר הביטחון, בניגוד לוועדות עבר שבהן כיהן מנכ"ל משרד הביטחון כיו"ר.
השופטת ברק-ארז הדגישה מנגד כי "דעה מוקדמת ונחרצת בנושא יש בה פסול", והבהירה: "אנחנו לא דנים האם ההחלטה לסגור את גלי צה"ל או לא, אלא בחוקיות ההחלטה".
השופט כשר המשיך בקו זה והצביע על כך ששני חברים מתוך שישה בוועדה התבטאו בעבר באופן חריג וקראו לסגור את התחנה. לדבריו, עמדתם הייתה "צריך לסגור את גלי צהל, איך נאמר, 'כי נמאס מהשמאלנים האלו' - ואז ממנים ועדה ששני חברים בדיוק חושבים כך".
"כשאדם בדרך לעבודה שומע אמירות פוליטיות של חיילים הוא חש אי נוחות"
כשר שאל האם מצב שבו שלטון מחליט לסגור כלי תקשורת רק משום ש"נפשו נקעה מן הדעה הפוליטית שמשמיע ערוץ שידור, והוא מחכה לשעת כושר והוא מפרק אותו וסוגר לו את המיקרופון" אינו מהווה צעד קיצוני. עו"ד פטר השיב: "אני לא יכול להוכיח שלחברי הממשלה תודעה טהורה, אבל ההליך היה תקין".
פטר הוסיף עוד בהקשר זה כי "כשאדם בדרך לעבודה שומע אמירות פוליטיות של חיילים הוא חש אי נוחות, וגם הרמטכ"ל".
הדיון נסוב גם סביב התבטאויות שרי הממשלה נגד התחנה. השופט כשר הציג שורת ציטוטים, בהם אמירתו של שר התקשורת: "אנחנו בעזרת השם נפריט את התחנה הפוליטית הזו שאין שום קשר בינה לבין צבא". "הרי אנחנו חיים באותו מקום", העיר כשר.
עו"ד פטר השיב כי אינו מכחיש את האמירות, אך הדגיש כי בבסיס המהלך עומד רצון עקרוני להפריד בין הצבא לתקשורת פוליטית ואזרחית. "נניח שאנשי הממשלה מביעים את דעתם על כלל מסוים, האם מכאן אנו גוזרים?" שאל פטר, וטען כי מדובר בהתבטאויות ב"פריפריה" של ההחלטה בעוד שליבת הנושא היא עקרונית ומקצועית והיא מהווה את נושא הליבה לאורך כל הדרך.
היועמ"שית: "גלי צה"ל זו לא כמו להקים אוגדה ולסגור אותה"
מנגד, עמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהוצגה על ידי מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות, עו"ד ענר הלמן, תמכה בטענות לקיומו של פגם מהותי קשה בוועדה. הלמן ציין כי "גלי צה"ל זו לא כמו להקים אוגדה ולסגור אותה", והסביר כי מדובר באמצעי תקשורת שעל פי החלטה משנת 1950 אינו כפוף מבחינת תכניו לגופים הצבאיים.
הלמן הצביע על כך שהוועדה הקציבה תשעה ימים בלבד לשמיעת עמדת הציבור, בשלהי חודש אוגוסט ובזמן מלחמה, וקיבלה כ-300 פניות. השופט אלכס שטיין שאל את הלמן: "נניח ששר הביטחון לא הקים שום ועדה וקם בבוקר ומחליט לסגור את התחנה אחרי חייל שמדבר. איפה אי התקינות?". הלמן השיב כי הגם שלשר יש סמכות, החלטה כזו דורשת הליך מנהלי תקין ואינה יכולה להתקבל באופן שרירותי או מיידי ללא הליך סדור.
"הוועדה תוכננה והונדסה מראש להגיע לתוצאה ברורה"
עו"ד תומר נאור, מהתנועה לאיכות השלטון, טען כי הוועדה תוכננה והונדסה מראש להגיע לתוצאה ברורה של סגירה, וכי מדובר בניסיון לפגוע בחופש הביטוי בשנת בחירות. השופט כשר שאל את נאור מדוע לא התריעו על כך בזמן אמת אלא רק בנוגע לזמן קבלת תגובות הציבור, ונאור השיב כי אכן נשלח מכתב בעניין זה המביע את ההסתייגויות.
עו"ד בעז בן צור, המייצג את ועד עובדי גלי צה"ל, תקף אף הוא את המניעים הפוליטיים של המהלך. בן צור הציג התבטאויות של שרים, בהן של השר יריב לוין שטען כי לתחנה "יש דבר שמאלי ברור" ושאין בה גיוון בכתבים. "מה זה אם לא שיקול זר פוליטי? הדיון הוא פוליטי ממוקד, צבוע ומתוייג", אמר בן צור, והוסיף כי עובדי התחנה מתנגדים נחרצות לתיוג זה.
השופט שטיין העיר כי "זכותה של הממשלה לסגור את התחנה באיזשהו שלב", ובן צור השיב כי "יש הצטברות של מסה קריטית של פגמים לפסול את ההחלטה".
כעת נותר להמתין להכרעת בג"ץ בשאלה האם המדינה תורשה לקדם את סגירת התחנה או את שינוי מתכונתה, בעוד העימות הציבורי והמשפטי סביב המעורבות הצבאית בתקשורת וגבולות סמכותו של בית המשפט ממשיך להעסיק את המערכת הציבורית.
0 תגובות