בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ קבע היום (שני) פה אחד כי מוטלת על צה"ל חובה חוקית לקיים שוויון הזדמנויות בין גברים לנשים בשיבוץ לכל תפקיד בצבא, כולל תפקידי לחימה. במישור האופרטיבי, ניתן צו מוחלט המורה על פתיחת התנסות בשריון המתמרן בחודש נובמבר 2026 - החלטה שעתידה לעורר סערה בקרב הציבור הדתי והחרדי.
הפסיקה, שניתנה בעקבות עתירות שהוגשו בשנת 2020, מבוססת על הוראות סעיף 16א לחוק שירות ביטחון והוראות חוק שיווי זכויות האשה. השופטים קבעו כי המחוקק ביקש לקבוע שוויון מלא בין המינים בכל הנוגע לשירות בצה"ל, כך שנשים תוכלנה לשרת בכל תפקיד - לצד חריג צר המאפשר למנוע מנשים לשרת בתפקידים מסוימים רק אם "מתחייב ממהותו ומאופיו של התפקיד".
הנטל על הצבא להוכיח
בית המשפט הבהיר כי הנטל להראות שתפקיד מסוים אינו מתאים לנשים מוטל על רשויות הצבא, וכי החלטה כזו צריכה להתבסס על התנסויות רלבנטיות בפועל - ולא על הנחות מוקדמות. השופטים ציינו כי "הגם שחל שיפור ניכר לאורך שנות גלגוליה של העתירה", צה"ל עודנו מחויב להמשיך לפעול לטובת מימוש הוראות החוק.
במישור המעשי, ניתן צו מוחלט בדעת רוב - השופטות ד' ברק-ארז ור' רונן תמכו במתן תוקף מחייב להחלטת הרמטכ"ל על פתיחת התנסות בשריון המתמרן במועד שנקבע. המשנה לנשיא נ' סולברג חלק על כך וסבר שבהתחשב בהחלטת הרמטכ"ל, אין צורך בצו מוחלט. לגבי שאר ראשי הצו, הוסכם פה אחד כי אין הצדקה למתן צו מוחלט נוסף.
סתירה ליהדות
הרב אליקים לבנון, מבכירי רבני הציונות הדתית, הודיע בחריפות כי במידה שההחלטה תמומש, הוא יורה לתלמידיו להעדיף יחידות אחרות על פני שירות מעורב. "זו פגיעה אדירה ואנושה בצניעות", הצהיר הרב.
בציונות הדתית מדגישים כי הפסיקה עומדת בסתירה גמורה לפסוק "ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך" - יסוד מוסד בהלכה היהודית המחייב שמירה על קדושת מחנה ישראל. רבנים רבים הזהירו בעבר כי שילוב נשים ביחידות לחימה עלול לגרום לירידה רוחנית חמורה ולפגיעה ביכולת הלחימה הרוחנית של צה"ל.
בעולם הישיבות מציינים כי בעוד בג"ץ דורש גיוס חרדים מלא לצבא, הוא מתעלם מהצורך לשמור על אופיו היהודי של צה"ל ועל הזכות של חיילים דתיים לשרת במסגרות המתאימות לאורח חייהם.
בית המשפט קבע כי משיבי המדינה יישאו בהוצאות בסך 40,000 ₪ לטובת העותרות.
0 תגובות